לֵב מְשֻׁלָּשׁ

מתחברים ומתחסרים 

והיא שם באמצע 

מחפשת אחיזה 

חג סוכות שמח יקר

הָיוּ שָׁנִים

 שֶׁהָאַטְרַקְצִיָּה הַיְּהוּדִית הָיְתָה לְאַכְלֵס אֶת הַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה

לְצַלֵּם מַלְאָכִים עַל סֻלַּם יַעֲקֹב

כְּמוֹ כָּלֵב לִדְבֹּק בִּיהוֹשֻׁעַ

לִתְלוֹת שְׁלָטִים יִשְׂרְאֵלִים עַל כָּל הִתְנַחֲלוּת עִבְרִית

וְהִיא

הִיא לֹא הָיְתָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד

וְלֹא בְּאֹהֶל אֶפְרַיִם

וְלֹא בְּאֹהֶל לֵוִי

וְלֹא בְּאֹהָלִים אֲחֵרִים

הִיא לֹא עָלְתָה מִן הַמִּדְבָּר

תודה רבה ושנה טובה

בְּכִּפּוּר יָפוֹ רֵיקָה

רַק הִיא וְאַתָּה

פִּתְאוֹם מַרְגִּישׁ צָפוּף

אָז תֵּן בָּהּ מַבָּט חָטוּף

אוּלַי לִטּוּף

תַּחֲשֹׁב עַל זֶה 

חָבֵר יָקָר..

שיר עם הרבה חומר למחשבה על זוגיות ואהבה.

תודה גד היקר על השיר.

נ.ב - אתה מוזמן לקרוא את סיפור בשני חלקים  שכתבתי במדור סיפורים אתמול והיום.

תודה רבה מקרב לב

שנה טובה ומבורכת ושוב תודה

בין הצפיפות לרחובות הריקים עומדת תהום בתפיסת החיים. אנחנו מתחברים ומתחסרים ואותו חוסר בטווחי הראייה הוא הזועק מבין המילים. 

הָיוּ זְמַנִּים

שֶׁבָּהֶם הָיִיתִי תָּקוּעַ בֶּחָלָל

מְנַמְנֵם עַל קַרְנַיִם שֶׁנָּשְׁרוּ לִפְנֵי תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה

וּמְלַמֵּד אֶת עַצְמִי אֵיךְ עוֹשִׂים עֲמִידַת יָדַיִם בְּחֹסֶר כְּבִידָה

.

אהבתי מאוד את השימוש ברב-המשמעות הקיימת ב-היא

וב-מטפחת. 

חוץ מזה - 

לו כתבת את השיר במחצית הראשונה של המאה ה-20,

הייתי אומרת - זרם התודעה, או שם שונה-ו-דומה באותה

המשמעות. 

אבל אנחנו כבר בשנות ה-20 של המאה ה-21, ואני לא 

כל כך מעודכנת. 

הדימויים ייחודיים. מפעימים. 

תודה רבה-רבה-רבה, גד. 

מועדים לשמחה. 

בברכה, 

רבקה

---

תודה רבה על מילים חמות וכנות 

תודה רבה בכלל על כל התגובות