ימים של הכרויות ראשוניות.
נדיה ושני המתופפים השומרים שלה הכירו את כל מי שמתעסק בתרבות בסביבה החדשה.
היה זה רחוב שלם שבו בכל פינה ניגנו חבורה אחרת של מוסיקאים ובכל משפחה היו רקדנים.
בחצר השכנה על יד ביצה שנראתה כמו נחל פסטורלי עם אנפות שחנו בה על רגל אחת. ועצים גדושי מנגו, גרו משפחות משבט האולוף ,
בכל יום אחצ' הגיעו רקדניות מכל האזור .
חבורת האולוף סידרה שם את התופים ובחורים מלאי ביטחון תופפו שם את הסבאר על תופי תמה – ביד אחת מקל קטן ויד אחת חשופה , היה גם תוף מדבר קטן מתחת לבית שחי של מישהו שכיווץ אותו וריווח אותו בעודו מכה במקל קטן במרכזו.
הם ניגנו מקצבים בוטים ופרחחיים והנשים שהגיעו הניעו את גופן בחושניות מקסימלית. מבע פניהן כשל פאם פאטאל ואחורייהן מכירים את כל האותות והקריאות של המקצב ופועלים בד בבד עם התופים.
במרחק גדול יותר התגוררו משפחות גריו נוספות ,
כמו ג'אלי- משפחה ידועה שבה דורות על דורות של מוסיקאים ואנשי רוח.
ילדי המשפחה ניגנו במומחיות על באלאפון וקורה ונגוני, כל אותם כלים מיוחדים שתפקידם השבטי הוא למעשה לזמן אלים.
נדיה מוסא וסני החלו לנגן בכל יום בבוקר את המקצבים שלמדו כדי לשמור על כושר ולהתפתח,
נדיה היתה בעננים מהאימון הראשון,
סוף סוף היא יושבת ומנגנת באופן גלוי וברור , זכותה המולדת מתבצעת.
ליבה היה רך וכל הפחדים התעופפו ממנו זה מכבר.
היא השחיזה את ביצועיה המחודדים למצב של שלמות.
המשיכה וניגנה עם מאהווה והקורה את שירי מסורת המנדינגו ואף הלכה כל אחר צהריים לבית משפחת ג'אלי שם החלה ללמוד נגינה על באלאפון עם ילד קטן ומקסים שהיה המורה שלה.
יום אחד לקראת ערב הגיעו לחצר אורחים חשובים .
התרגשות רבה החלה מסביב ,
לתדהמתה של נדיה , כל חבורת נגנים הגיעה לחצר של סונגלו ונתנה מופע קצר מול האורחים המכובדים.
גם נדיה מוסא וסני הופיעו בתורם.
מיד כשהחלו לנגן צחק אחד האורחים ואמר:
- אלה? ....תלמידים של גרנד קוליבלי ... זה ברור.
האורחים היו אנשיו של הנשיא הראשון של גינאה, סקו טורה והכירו את כל חצרות המוסיקה והמחול בכל הארץ .
הם נדדו בכל הארץ ובארצות השכנות והקשיבו לתרבות המסורתית והחדשה בכל מקום.
פודיבה קייטה שהוביל את הקבוצה קיבל מהנשיא את הכבוד להיות הכוריאוגרף הראשון היה בדרכו להקים את הבלט הלאומי של גינאה וידע שיש הרבה מוסיקאים ורקדנים מוכשרים שעזבו את גינאה לטובת הארצות השכנות.
גם הוא כמו הנשיא לא היה מוכן לקבל בריחות מוחות אשר מתרחשת בדיוק לפני ריכוז ופריצה בינלאומית של הבלט האפריקאי,
מה גם שיצירתו של פודייבה קייטה - "מינוויט" (*חצות) כבר קרמה עור וגידים וחיכתה לאמנים ראויים ורגישים כדי לאייש אותה ולממשה.
זה כל מה שהיה חשוב מבחינתו. כאשר הקשיב לנגינת השלישיה הלמה בו נוכחותו החזקה של קוליבלי ידיד נעוריו , הוא חש את עוצמת קוליבלי בוקעת מתוך כל אחד ואחד מהמתופפים- שני הנערים והנערה ...
האודם שכיסה את פניה של נדיה לשמע שמו של המורה שלה ואביהם של חבריה הסגיר את האמת שנתגלתה.
לאחר ארוחת הערב הגדולה והחגיגית
הסתלקו כל השכנים ונותרו רק האורחים, הילדים ומאהווה וסונגלו אשר הדליק אש צנועה בתוך קערת מתכת וזרק לשם כמה גרגרים ריחניים שהעלו עשן לבן ובישמו את החצר.
האש רקדה בנחלי אור מוזהב אותו צרבה באוויר החשוך,
לכולם היה מכנה אחד משותף, הם חשו האחד את השני כאיש אחד.
התחושה המרכזת והמחברת לא הייתה ברורה כלל בתחילה אך לאט לאט חשה נדיה שהריח אותו היא נושמת נכנס לכולם כלאיש אחד ומערפל את עיניהם.
סונגלו שישב לידה הראה לה שמעתה היא צריכה לעצום את עפעפיה כמחצית הדרך ולהביט מבעד לריסים כמו דרך וילון.
בעוד ליבותיהם הולמים בקצב אחד וכולם מביטים על האש מעבר לריסים ראתה נדיה את ראס השבט הקדום מרצד בין הלהבות.
נדיה חייכה אליו כאל חבר ותיק .
סונגלו לא שאל כלום. הוא ראה שהיא מכירה את הדמות.
ויותר מזה. נדיה הייתה חביבתו של ראס השבט.
שנים רבות ניסה סונגלו לקרב את רוחו של ראס אליו ואל חייו אך התדר היה דק מידי , עדין מידי, חמקמק.
- כן, הכל בסדר עכשיו , אמרה נדיה ללא מילים רק בעינה הודתה לרוחו של ראס.
אמרו האורחים. בפעם הראשונה התגלם ראס בפניהם באופן כל כך מהיר וברור .
-משלוש יוצאת אש...
אמר ראס כשהוא נעלם ומופיע לסרוגין.
-משלוש יוצאת אש ,
חזרו כולם על מה שאמר.
-הלילה רציתי להזמין אתכם לשמוע על העץ הראשון.
זה יכול להיות לצורך ההסבר כל עץ שאתם רואים מסביב,
אם אתם מבינים את הסימנים של העץ האלוהי מתוך שדה הבריאה,
שדה הבריאה מתקיים בתוך האני הגבוה של כל אחד מאיתנו
יש שם עץ מיוחד במינו ששלח לכם כמוהו בשפע,
בכל הארץ. תסתכלו על העץ
האורחים מילמלו כשעינהן עצומות למחצה
- בילאהי וואלאהי תאלאהי, (*שכה אחיה)
בכל פעם שראס אמר משהו יוצא דופן אמרו כולם אחריו – בילאהי... וואלאהי תאלאהי....
-מה שהכי בולט לעיננו זו הכותרת שלו - הכתר
זהו הקודקוד האמיתי שלנו- כוכב הנשמה שלנו אליו אנו רוצים להיות קשורים כל ורגע ורגע בחיים שלנו,
הוא קשור לשתי נקודות שהם סימני הבסיס שלו, חכמה ובינה , ביחד הוא יכול ליצור איתם בעירה,
זה המשולש העליון, אתם יודעים ... ש...
- "משלוש יוצאת אש"
-בילאהי, אמרו כל הנוכחים בשקט .
מה השלישיה שדרושה לבעירה?
פודיבה קייטה מזרים מחשבותיו בתשובה...
- חומר שיבער, חמצן (גאז) שיבצע התמרה וניצוץ,
-כל פעם שאתה רוצה עשיה אתה חייב לחשוב על שלושת אלה והאופן בו אתה מיישם אותם...
-בילאהי.
נדיה מקרינה למעגל מחשבות ביניים:
-אם השלוש האלה מבצעים את הבעירה-יצירה-מהלך, בוא נחפש אותם בתוך העץ.
- מצוין, עונה ראס השבט בשמחה...
-אם כך משולש עליון- כתר חכמה בינה,
מתחתיו- שני משולשים שלובים- במרכז הכוכב זה- מקום נשגב ומפואר
בחלק תחתון- מלכות לבדה, אמנם נקראת מלכות אך בודדה וחסרת יכולת עצמאית.
אז העץ מתחלק לשלוש- משולש עליון המסמל את העליונים , חלק מרכזי המשמש כמרכבה
חלק תחתון ובודד שרוצה להתחבר לעליון,
סונגלו שמע כבר את ההסבר הזה במשך שנים בכל פעם שבוצעה " קריאת אש" ,
הוא דקלם לילות ארוכים את ההסבר ללא יכולת להעמיק ולהבהיר לעצמו מה בעצם רוצה ראס השבט לומר בזה.
אך הפעם הוא ממשיך ומבהיר:
-המשולשים שלכם עדיין נעולים אנשים יקרים
-רק אם תשכילו לפתוח את סגור ליבם משהו יוכל להשתנות.
-זה לא יהיה פשוט
-זה ידרוש את המוחות המזהירים ביותר
-אלה שגרים ממש בחיקו של הבורא
-אלה שמיסטר באבא מיוזיק לא נטש אותם מעולם
-הוא מתקיים ומתחבר רק בכוח הצימאון
-צימאון ליצירה מהפכנית
-צימאון לשינוי
-צימאון לתרופה נכונה
-צימאון לאמת ואמיתה....
-צימאון לזכויות אנוש חומלות...
המילים האחרונות היו ממולמלות כדבעי והגיצים שנוספו לסוף המשפט הבהירו שזהו קצה ההתגלות.
מעבר לזה תבע הלילה את חשכתו...
המשך יבוא
הקשיבו לנגינת הבאלאפון השמיימית
C רחל פיש בנגורה
