הזעקה

רסיסי חיים

נראה כי המדריכה לציור אינה חשה את הריק הקיומי, הלכות החיים והזעקה של האנושות, והמין הנשי גם כן. 

אבל אף אחד לא שומע

כל אחד רואה משהו אחר בפסיפס

ולא את הדיכאון המסתתר בו

גם לא המדריכה...

אֶת חֶלְקֵי הַפְּסֵיפָס

מְנַסֶּה לְחָבֵר

וַאֲפִלּוּ לֹא שׁוֹאֵל חָבֵר

רַק מַדְרִיכָה

שֶׁלֹּא מַמָּשׁ רְגִישָׁה

לַזְּעָקָה

שֶׁל חֶלְקֵי הַפְּסֵיפָס

שיר מקסים צבי היקר, קשה לחבר את חלקי הפסיפס כשברקע קיימת זעקת הכאב.

יום טוב

שמוליק

ולכן שונה מאדם לאדם 

במהותו וצבעיו 

יום מבורך יקר

ניכנסתי ממנה לקדם-דיכאון-

כמו הדלקת מדורות

עדי

התפרצות

אהבתי את התחושות האלה. 

לא התחברת לאומנות הפסיפס

לא נורא-יש דברים אחרים במקומה-לך אחרי הלב

יום נעים

ממני מרים

צריך לדעת לשלב נכונה חלקי האבנים אחרת כל אחד יכול לדמיין לעצמו דמויות שונות -

שונות ממה שהאמן ניסה ליצור …ממש כמו שיר 

נו, לפחות ניסית … 

.

ההתפרצות ההיא. 

לכן, בפסיפס שלך יש קיפוד. 

אבל המדריכה לא יכולה לראות משהו דוקרני, כמו החיים 

עצמם. 

לא-פשוט, ומדבר אליי מאוד-מאוד-מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---

כן- תודה. צירופים מיקריים המצטרפים ליום לא טוב במיוחד