אין מילים

איבדת את המילים, ספר הזכרונות נמחק ופרקי הגעגועים הושחתו ואתה נותרת בין שני קוי הפיח של השיחה.  אין לך מילים לכתוב עוד. תודה רבה לך יקי היקר. ניכר כי תחושה לא טובה אופפת אותך כך. 

אכן, אתה צודק לגמרי כשכתבת לי

ניכר כי תחושה לא טובה אופפת אותך כך.

מעולה יקי

בֵּין הַמִּלִּים וְהַשִּׁירִים

בֵּין הַחֲלוֹמוֹת וְהַזִּכְרוֹנוֹת

וּבֵין הַגַּעְגּוּעִים

דַּף חָדָשׁ חָלָק פָּתַחְתָּ

בְּלִי הַכְּאֵב שֶׁל הֶעָבָר 

רַק עַל הַהֹוֶה תָּשִׁיר עַכְשָׁו..

שיר מטלטל יקי היקר, בין שני קווי הפיח של השירה פתחת דף חדש חלק ושם שירתך תחזור ותפרח..

חיבוק ממני

שמוליק

אין לי אישית מילים על השיר הנוקב הזה: אין מילים. 

הן הלכו לאיבוד, פרקי הגעגועים הושחתו, ושני קוי פיח נמתחו בעולמה של שירה. 

וזה...צובט בלב. 

את סימני הפיסוק אתה לוקח בדרך ייחודית כל כך, אל מחוזות הכאב 

מאירה 

עדיין מאירה. 

יום מחבק לך יקר

נמסה מילים תחושות געגוע הכל בך כאן 

.

ברשותך, יקי יקר, 

אני מקנאה בךָ ... 

זאת ההרגשה הראשונה שעלתה בי עם סיום קריאת שירך, 

שהוא לעילא ולעילא . 

המילים, הזיכרונות - קורה שבורחים להם. וככל שמתאמצים 

להיזכר, בורחים עוד קצת. 

אלא ש- 

חוזרים. תמיד. גם המילים, גם הזיכרונות. 

אבל -

להימצא/להיוותר -

" ... חרוך כנקודה / שחורה / בין שני קווי הפיח של / השירה " 

- זה לא קורה, וזה לא סתם-דימוי. 

מה שמוכיח, כמובן, שאתה משורר, תוסיף לשורר, וכו' וכו' - 

אבל כאן לא זֶה העיקר, אלא שירךָ. 

מדבר אליי מאוד-מאוד-מאוד-מאוד-מאוד- ... 

ואהבתי לא פחות. 

תודה רבה-גדולה, יקי אהוב. 

איתך, תמיד, כל עוד, 

רבקה

---

מקווה מאוד-מאוד שזה רק שיר, שאתה מרגיש טוב יותר, 

ומאחלת לך החלמה מלאה. / 

---

זה רק שיר.. אני בסדר. תודה יקרה ואהובה  

כי אבדו רק המילים הלא טובות

מה אוכל לכתוב 

בין קוי פיח של שירה

מה אוסיף בספר זיכרונות

שהכל נמחק ממנו

ורק נקודה חכוחה אחת נותרה

וזה אתה שם

ואני לא יודעת היכן לשים את הנקודה

אז ידידי היקר

אני אינני שמה כאן מילים.