שורות לזכרם

התנגדות לאותם סיכומים בשורות אחדות כמילות הספד. אצלך הספד נעשה בשתיקה. כך ללא מילים. 

בהתחלה שמחים אחר כך מתאזנים אבל זה לא זה. כך גם לא שורות מילוליות. די למלחמות! 

אז את מספידה בדרכך הבועטת  אהבתי

ומה פשרם? 

גם אני רק בשתיקה  

שבת טובה אהובה

יפה כתמיד שוררת על  כך: שאת ממלאת בקשה חשובה.

ובאמצעת המילים את מתארת את מחשבותייך שעולות בליבך

 ובכך את משתפת את הקוראים  ב"דרך המילים".

 ברוכה תהיי תמיד: בבריאות טובה, באושר ובשמחה.

 באהבה רבה,רבה.

שבת שלום  ובשורות טובות

 אהובה.

דברי תוככה - ביקשו ממך כמה שורות לכתוב על הנפילים, אך בפועל מסתבר שהם רוצים שתהיי בין הקברנים. ניכר שאת לא זורמת עם בקשתם וחשה מפח נפש עז. תודה רבה לך רבקה היקרה, סופ"ש מחבק.

רבקה יקרה !

רבים ההספדים ...

לא ניתן לסכם חיים שלמים בהספד קצר וגמרנו  ...

אבל הספדים חייבים להאמר ...

וואו שיר לא פשוט כתבת חברה

נותן זמן הרהורים ...

חיבוק לשבת טובה ונעימה

שלך בהערכה ואהבה

עליזה.

מילים לזכרם...

לפעמים זה לצאת לידי חובה

כי כך נהוג 

"אחרי מות... קדושים... אמור..."

הוא היה...

לא נשכח...

ועוד כמה התחלות יפות.

אולי צריך להסניף שורת קוקאין

לפני שמצליחים להגיד את השורות השבלוניות

שבעצם לא אומרות דבר.

.

אה. 

וואו.

תודה רבה-גדולה, נוריתי יקירתי. ואַתְּ יודעת אֶת נפש 

הבהמה הזאת, קרי: את נפשי. 

ועכשיו,

ברשותך, 

רוצה וחייבת לשתף אותך בחוויה עכשווית יוצאת דופן

בשבילי -

קריאה חדשה ב-"פֶּסַח עַל כּוּכִים", אבות ישורון. 

הקריאה הראשונה הייתה יוזמת עוֹדֵד. הוא הבין לאן פניי 

בפוליטיקה, אחרי ששת הימים, והשיג לי את השיר. גם 

עזר לי לפענח אותו. 

הפעם הזאת רציתי לקרוא משהו גדול-באמת אחרי

שקראתי משהו קטן-באמת (עם יומרות של גדול-באמת).

נזכרתי באבות ישורון ובשירו, מצאתי אותו בפרויקט

בן-יהודה, 

ולמזלי הרב מאוד, מצאתי גם מאמר עליו ב-תיאוריה 

וביקורת, של מכון ון ליר. כותב המאמר הוא מיכאל גלוזמן. 

תוכלי למצוא אותו ב-גוגל, על פי "פסח על כוכים - אבות 

ישורון" - מה שכתבתי בחיפוש. 

המאמר מסביר את כל המובאות הסמויות, את כל חוטֵי 

הרִקמה של השיר. הכותב עוסק גם בתגובות שעורר, 

באישיות של אבות ישורון, ביחס אליו לפני ואחרי השיר. 

כל אלה מוסיפים, אבל השיר - אה. זֶה העיקר. בשבילי.

וה-איך של אבות ישורון. 

לא יודעת אם יעניין אותך. גם לא חשוב. החשוב הוא - 

חוויתי חוויה בלתי צפויה בעוצמתה. 

מוסר השכל: 

אפילו משהו קטן מאוד יכול להוביל אל משהו גדול-

באמת. 

עוד יהיה עליי להודות לבעלי-הטקסט-הנפוח-מאוד ... 

שוב, תודה ענקית לתגובתך, 

גם על הסבלנות שלך כלפיי, 

חיבוק, אהבה, תמיד שלך,

רבקה

---

תודה שהפנית אותי לשירו של אבות ישורון.

כשהשיר נכתב, הייתי ילדה

כל עניין המלחמה ותוצאותיה היה רחוק 

אחר כך כשהייתי בצבא התחלתי לקרוא שירה

באמת לקרוא,

אז קראתי את אבות ישורון ומדה -

לא תמיד הבנתי. אני זוכרת את "פסח על כוכים"

ואז לא הבנתי את השפה ואת הפוליטיקה

ומאז

עברו שנים. אל השיר לא חזרתי עד לרגע זה.

קראתי פעם ברצף ואז קראתי שוב לאט

נעצרת

לוקחת אויר...

וואו, זה קשה. קראתי בגוגל גם כמה פרשנויות

הבעיה היא הרי בעיקרה פוליטית, 

אבות ישורון לא היה מקובל על main stream.

הוא יצר שפה מיוחדת משלו.

אז שוב רבקתי היקרה

המון תודה שהפנית אותי אל השיר הנפלא הזה

הוא לא קל לקריאה בפעם הראשונה

בפעם השנייה הוא יותר קריא

ובפעם השלישית הוא נפלא.

אוהבת אותך רבקתי 

אוהבת מאד

ומוקירה עד מאד

ומחבקת מאמצת אותך אל לבי

באהבה

נורית.

.

זֶה טוב! 

כן, בפעם השלישית הוא נפלא.

שוב שקעתי בקריאת השיר ושוב הרגשתי נישאת על

כנפיים חזקות מעלה-מעלה, 

והנה, מתברר לי שכך קרה וקורה גם לך, נוריתי 

יקירתי. 

אני מאושרת מהקשר הזה בין שתינו. 

והתגובה הזאת שלך, שאני קוראת עכשיו, 

מעלה אותי שוב. 

תודה רבה-גדולה לך שוב, נוריתי יקירתי. 

משיבה לך במילותייך: 

אוהבת אותך מאוד, 

מוקירה אותך מאוד, 

מחבקת ומאמצת אותך חזק-חזק אל לבי. 

שלך תמיד, כל עוד, 

רבקה

---