אולי בקטע האחרון

לְמִי תּוֹדָה ? לְמִי בְּרָכָה?

לָאִשָּׁה הַיְּקָרָה,

לַמִּשְׁפָּחָה,

לַחֲבֵרִים ,

לְאִמָּא שֶׁיָּלְדָה אוֹתְךָ,

לַיְּלָדִים שֶׁהַכֹּל הֵם בִּשְׁבִילְךָ,

וּבְאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה

רַק הַכּוֹכָבִים

יוֹדְעִים  אֶת הַתְּשׁוּבָה

כִּי עוֹד רֶגַע וְתַגִּיעַ הַזְּרִיחָה..

מקסים אודי היקר השיר הקצר שמביע את הרהורי לבך בצורה כל כך  מרגשת ונכונה באשמורת אחרונה.

יום נפלא ובשורות טובות

שמוליק

כדאי אם כך לדעת להודות על הקיים, ולכל מי שצריך-גם לפני ערש הדווי. יפה כתבת ועוררת בי מחשבה אודיה'לה יקר. 

הקטע האחרון של מרוץ החיים יודע אדם מי בדיוק היה לצידו, למי עליו להוקיר ולהודות . זה ממש כך 

אם הוא לא חרבש כבר קודם את היחסים. 

אני לא אענה אבל את פאקינג חכמה.אין לי הגדרה אחרת.

מצד שני האם ראית זוגות שלא חווים חרבוש פה שם?

גם אני כותבת , פה ושם , לא ראיתי עקבותיך בתגובות :) 

ושתי השורות האחרונות 

אמת החיים  

יום קסום יקר

אמרת הכול

.

מה לעשות - אני קוראת היטב לפני שאני מגיבה. 

לא בטוחה שאתה קורא היטב אפילו את מה שאתה כותב. 

אם תקרא היטב כאן, 

תוכל לערוך לעצמך את הנחוץ. 

(לא, לא סוגרת-חשבון אתך בגלל הטקסט הארוך שלי, 

אותו, אני מנחשת, לא קראת היטב גם אחרי תגובתי לך.

כאן זה משהו שאתה חייב לעצמך.) 

אנא, תודיע לי אחרי העריכה כאן. 

להת' , 

רבקה

---

במה חטאתי?

אבל ערכתי

.

"הוֹ - למי תודה, הוֹ- למי ברכה ? / לעבודה ולמלאכה ."

אולי רק אני זוכרת את השיר העממי בקולה של נחמה 

הנדל. 

ואולי לא. 

ומלבד הזיכרון שעלה אצלי: 

אודי, 

זאת שורת מחץ לשיר אחר. לסיפור אחר. לנובלה. 

לרומן. 

כאן שורת המחץ מוחצת את שירך הקצר יחסית. 

מצאו חן בעיניי השינויים הקטנים/גדולים בסימני הפיסוק. 

חן-חן על תשומת הלב, 

רבקה

---