סיפורים

נדיה והתוף המקודש , עונה 2 פרק 4

חצר הקוסם DURE הייתה סודית,

לא רבים בשכונה הכירו את פנים המקום.

אך היה זה מחנה אימונים קשוח ומעמיק,

עם סדר יום חמור בסגנון ספרטני ,

השכם בבוקר נדיה התעוררה לצלילי טאטוא החצר ,

היא הציצה מהחלון וראתה לתדהמתה את הDURE בכבודו ובעצמו מטאטא,

מנקה ומנער שטיחים. היא מייד חשה שהקוסם אכן אדם דגול,

מכבד את הקרקע עליה מתגשמת אומנותו כל בוקר ,

 

לאחר תפילה יצאו לשדות וחיפשו עקבות למעשי שטן שקרו בלילה.

ה-DURE קפץ מפה לשם וחפן תלוליות של רגבי אדמה טריים מרחרח אותם ככלב ציד,

מידי פעם קרא לכולם לחפור בור במקום זה או אחר ולבחון את העפר שמא מסתתרות בו עצמות קורבן שנטרף בלילה הקודם.

את הממצאים הם אספו לתיק גדול שלקחו איתם,

לעיתים הוזמנו לכפרים אחרים ושם היו מקימים מחנה ועושים בדיוק את אותו הדבר,

לאחר החיפושים בשדה הם חזרו לחצר ואכלו ארוחת בוקר צנועה ,

הקפה רתח בקנקן והלחמים הטריים הובאו מהחנות של *מאמדו ביטיקה ...(לימים נכתב שיר יפיפה על החנות של מאמאדו)

 

נדיה עשתה הכל בשקט.

היא לא רצתה להתבלט כל עוד אינה יודעת במה זה כרוך.

היא דאגה לתופים , הוציאה אותם להתחמם בשמש לפני ארוחת הבוקר , ואחר כך עזרה להעמיד אותם במעגל,

בדקה אם הדונדומים קשורים כהלכה , והאם הפעמון שעליהם משוחרר ודבר לא יפריע לצליליו.

 

כך ישבו בבוקר המתופפים והקוסם ועברו על פני כל המקצבים אחד אחרי השני, האותות ואופני הליווי השונים כפי שהם מתפלגים לסולמות, לכניסות ויציאות מדויקות. ורק אחרי שהכל פועם כאותו שעון פלא שדמיינה בא הזמן לסולו.

אחד אחד יצאו המתופפים לאחר שקיבלו את רשות הקוסם לסולו עד שהגיע תורה של נדיה ...

 

היא לא התפרצה. יותר נכון היא לחשה את הסולו שלה בשקט וחשבה שרק היא שומעת אותו.

בין כל הביטויים הרגילים שהזרימה ברצף הסולו שלה על ייחודם ומקוריותם היא שיבצה בקצרה ובאופן חד פעמי את הקוד של ראס. כי רצתה לדעת שהוא שם. חשה געגועים לרוך ולביטחון שהשרה עליה.

הקוסם שמע הכל.

קלט מייד את הקוד שנלחש בתיפוף שקט אל תוך המעגל.

הוא סובב ראשו באחת ונתן בה מבט חודר בעיניים מצומצמות.

התקרב אליה ורחרח אותה מעט..

סובב סביבה והביט בה בעומק.

לא אמר מילה.

השיעור המשיך.

אך דבר חשוב זה נשמר במודעות הקבוצה כולה.

גם אלה שלא שמעו הבינו שדבר מה יצא מהנערה החדשה והקוסם התרגש ממנו,

 

אותו יום אמר ה- DURE שהם יזמנו קדמונים לטקס גירוש שדים,  .

 

לפני השקיעה העמיסו כולם את התופים על כתפיהם וצעדו לכיוון העץ הענק במרחב הריק ,

נדיה מעולם לא סחבה תוף למרחקים על הכתף.

היא התפללה בכל צעד ושעל שיהיה לה כוח להמשיך ומעבר לכך – כוח לתופף אחרי המסע הזה .

תיק העצמות שנמצאו בשדות הונח במרכז המעגל, המקצבים החלו לזרום באוויר,

ראס, אב השבט הקדמון היה כמובן הראשון שהגיע.

אחריו הגיעו אבות ואימהות קדמונים אותם רק הקוסם ונדיה ראו.

יתר האנשים לא נחנו בראייה האבסולוטית הזו המאפשרת לראות רוחות.

 

הדורה אסף זרדים הבעיר אש , זימן והתפלל.

הגיעו אנשים מכל הסביבה. הוא פיזר על הקרקע ביניהם אבקת קליפת עץ הבאובב.

 

המתופפים הרעימו במקצבים והקהל רקד עד כלות. ברעש המהומה שנוצרה שם לא רבים חשו שאיש אחד הגיע וישב בצד,

הוא הוריד ראש והחל לפטפט בשקט ולהתוודות. כבעל כורחו ...

ראשו הליט בין ידיו וקולו התגבר בזעקה נואשת,

הקוסם DURE מייד קלט אותו. התקרב אליו וצעק :

  • מי אתה ?
  • אני מפמרה , כך הייתי לפני כן, אדם רגיל כמוכם.
  • למה הצטרפת לאנשי הלילה
  • בגלל חוסר הביטחון שלי, אנשים שיקרו ורימו אותי, נידו אותי , סבלתי, רציתי לנקום בעולם ומלואו. אנשי הלילה קיבלו אותי והציעו לי חיי נצח בהם אוכל לעוף לאן שאחפוץ. רק אמרו שעלי תחילה לאכול בן אדם. ברגע שעשיתי זאת חשתי שאני משתנה, שד חדר אלי, הוא עושה בגופי כרצונו, אין לי שליטה יותר... 
  • את מי אכלת?
  • בדיוק את זה שהעצמות שלו כאן בתיק...
  • קום ממקומך ותתחיל לנוע. פקד הקוסם על האיש ,

האיש נע עם התופים במיטב יכולתו, רקדן הוא לא היה. במהרה נפל ושכב על הרצפה ,

הקוסם הזעיק את אחד המתופפים וזה נעמד הניף את הדג'מבה שלו ותופף בהליכה אל מול איש הלילה המתוודה.

הוא הלך סביבו ואז המשיך ללכת מעליו עד שתחתית התוף הגיעה לזווית שמעל ליבו ושם ביצע המתופף את האות...

 

ו...האיש נפל מלוא כובדו על הארץ התעוות והחל להקיא , מתוך הקיא השתחרר השד שכפה עצמו על גופו כענן שחור ומבאיש שעלה מעלה והתפוגג אל תוך האפלה ,

  • אז ככה מתגברים על אנשי הלילה ,הבינה נדיה.
  • כך או כך. לחש ראס מסמן שיש עוד דרכים... 

 

הוידוי הספיק, גירוש השד התבצע , סחבו את מפמרה שנראה כקליפה ריקה מהמעגל החוצה למקום התאוששות והמשיכו בחגיגה כל הלילה.

 

לפנות בוקר ראס לחש מילות פרידה לנדיה ואמר בחיוך

  • את רואה שהשד אינו נורא כל כך.
  • אני לוקח אותו איתי למרחבי הפלוס לנסות להציל את נשמתו , להתראות ילדתי.
  • חכה ראס. לאן הגעתי. מה אני אמורה לעשות כאן?
  • סבלנות ילדה אל תשברי כל כך מהר 

עם הזמן גם ביצה יכולה לעוף.

 

 

 

יש כאן וידאו מעלף של דודו נג'אי רוז. אחד המאסטרים הדגולים של הסבאר, איך שהוא מנצח על התופים = ממש קוסם. 

Doudou N'Diaye Rose 

קוסם וגדודו 

 

 

 

C רחל פיש בנגורה 

תגובות

רחלי ג. / אמאלה מאיפה את מביאה את כל הרעיונות האלה הפרק הזה, עם העצמות והריר / 03/11/2021 12:18
רחל בנגורה / האמת היא שלא אני המצאתי / 03/11/2021 17:17
שמואל כהן / השד אינו נורא כל כל כך / 03/11/2021 12:35
גלי צבי-ויס / אופיה של נדיה / 03/11/2021 16:18
יום טוב צבי / נדיה עשתה הכל בשקט / 04/11/2021 06:36
צבי רז / רחל יקרה- אין ספק עולם מציאותי מופלא הוא הבסיס לסיפור שלך. השילוב בין מציאות לדמיון שובה לב / 04/11/2021 09:29