אֳסָפִים

אֳסָפִים

 

יֵשׁ אֲנָשִׁים הָאוֹסְפִים

בּוּלִים,

וְיֵשׁ מַטְבְּעוֹת

מְלַקְּטִים מְכוֹנִיּוֹת יְשָׁנוֹת

יֵשׁ בָּנוֹת הָאוֹסְפוֹת

"זְהָבִים" וּפֵיוֹת,

וְיֵשׁ בָּנוֹת הָאוֹסְפוֹת בָּנִים

יְלָדִים, בָּנִים

אוֹסְפִים

עֲטִיפוֹת שֶׁל מַסְטִיקִים

בְּכָל הַצְּבָעִים

אֲחֵרִים אוֹהֲבִים

לֶאֱסֹף עַנְתִּיקוֹת

וְיֵשׁ בָּנִים הָאוֹהֲבִים לֶאֱסֹף בָּנוֹת

מַכִּירָה כָּאֵלֶּה

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֹסֶף

מַמָּש נִכְבָּד

שֶׁל בֻּבּוֹת

וּלְעֻמָּתָם יוֹתֵר "כְּבַדִּים"

וְלָכֵן הֵם אוֹסְפִים בָּתִּים,

לֹא תָּמִיד בִּדְרָכִים כְּשֵׁרוֹת

וַאֲנִי?

אֲנִי?

סְלִיחָה, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים עָלַי?

טוֹב, אָז אֲגַלֶּה

אֲנִי אוֹהֶבֶת לֶאֱסֹף

מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת

בּוֹדְדוֹת, עֲזוּבוֹת כְּמֹוֹ צְדָפִים פְּזוּרִים עַל הַחוֹף,

מַה שֶּׁהֵטִיל לְלֹא סֵדֶר בִּסְעָרָתוֹ – הַיָּם

מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת

אֲנִי מְלַקֶּטֶת מֵחוֹפֵי הַדִּמְיוֹן וּמֵהַנְּשָׁמָה

גַּם כֵּן לְעִתִּים בִּסְעֹר עָלַי רוּחִי

מַרְכִּיבָה מֵהֶן מִשְׁפָּטִים

כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לְאִבּוּד

וּכְמוֹ בְּפָּזֶל

הֵם הוֹפְכִים לְשִׁירִים.

אֲנִי אִשָּׁה וַלְדָנִית שֶֹכָּזוֹ

אוֹגֶרֶת אֶל תּוֹכִי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת

הָרָה אוֹתָן

וְ...יוֹלֶדֶת שִׁירִים

הָמוֹן!

כְּמוֹ צַבָּה

הַמְּטִילָה הֲמוֹנֵי בֵּיצִים

עַל חוֹף.