לֹא מַמָּשׁ מוּבָן

נִפְלְאוֹת הַתְּבוּנָה

בַּגִּיל לֹא תְּלוּיָה

זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ אַבְּסוּרְד

וּמַמָּשׁ לֹא מוּבָן

שֶׁנִּפְלְאוֹת הַתְּבוּנָה

נִמְצָאוֹת גַּם בְּיֶלֶד קָטָן..

מקסים גדי יקר השיר על אבסורד התבונה שאינה תלויה בגיל ובזמן.

שבוע טוב

שמוליק

על אף החלשות ומותם של תאי המוח בעת בגרות/זקנה, דווקא החוכמה היא המתפתחת. חוכמת בדיעבד. חוכמת חיים. 

בהחלט אבסורד. מצד אחד, אנחנו מזדקנים והופכים קצת סניליים, אבל מבינים קצת יותר על החיים 

ויש סקלרוטיות גריאטרית... תלוי. סוגים שונים. לא כל זקן נחשף לאמת האבסולוטית או הרהר בה או קיבל מסר להעביר. יש גם זקנים נבערים... או זקנות שלא ידעו אורגזמה בחייהן ועד מותן... יש פנים לכאן ולכאן. תשתדל להיות זקן מואר ולא זקן נבער  

שנותנת  או 

שלוקחת  

שבוע שכולו טוב לך

.

עייפות קוגניטיבית - מזכירה לי אֶת ה-surmenage שלפעמים 

הוא אופנתי (תלוי אצל מי), כי פירוש-הדבר הוא שלוקים בו 

אחרי מאמץ אינטלקטואלי עצום. 

תלוי אצל מי, כאמור. היום ההתייחסוּת למונח surmenage

שונה ועדיין משתנה.

אבל כוונתך כאן היא לעייפות קוגניטיבית בעקבות הגיל. 

אגב: 

יש מחקרים המראים שעיסוקים מאתגרים שומרים על התבונה, 

אלא אִם מחלות תוקפות אותה. 

קשקשתי מספיק, גדי יקר. 

תודה רבה-גדולה לך על האתגר שזימנת לי בשירךָ!

רבקה

---

אכן

שניננו חוכמה לזקנים

אך

לא פיללנו אובדן  עת משא ימים

שכחה רעה....

אליה וקוץ בה - התבונה עולה עם הגיל אך מנגד יש תאים מתים במוח ועייפות קוגנטיבית. תודה רבה לך גד היקר.