פרצוף הבירה (3)

גם פסל עשוי זכוכית מתבלה בסוף. כמו האדם. אך מה שנגלה זה הטבעי והפשוט, לא בהכרח עלוב. אלא הבסיסי ביותר שהוא גם האמיתי ביותר, בעיני. 

הַפֶּסֶל הִתְפָּרֵק לוֹ

הַדֶּבֶק לֹא מַמָּשׁ מַתְאִים

וְהַפַּרְצוּף בְּלִי זְכוּכִיּוֹת

לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לִחְיוֹת

וּלְפֶתַע הִתְגַּלָּה

בִּמְלוֹא עֲלִיבוּתוֹ

אַךְ בְּמַצָּב טִבְעִי

כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתָּה  גִּזְעִי..

מקסים  צביקה השיר המיוחד שלך. השארת אותנו עם פסל שהתפרק לרסיסים , ועם הרבה חומר למחשבה.

יום טוב

שמוליק

.

אדם קרוב אצל עצמו בלבד, שר אי-אז שלום חנוך . 

מיני-סִדרה מעניינת, אִם כי שיפוטית מדיי, נדמה לי .

החלק הנוכחי חי ובועט - למרות דבר-הדּוֹבֵר בבית 

האחרון. 

תודה רבה-גדולה!, צביקה יקר . 

רבקה

---

מבריק!!!

ואני ראיתי,

אם הבנתי

תוכן שפרץ מקנקן, וניצח

לשפר זה גורע 

ואולי לא צריך שיפור 

טוב הוא וייחודי כך. 

שבת טובה

אתה אומר. אני דווקא רואה מיקשה מאוד אטרקטיבית