עונג שבת

אכלתי הרבה חמין בילדותי אך מה לעשות

אצל ההונגרים לא היתה עצם כזו.

שנים מאוחר יותר משחזרתי אחרי אשתי 

ולראשונה טעמתי והשתעבדתי.

נעים להזיכר.

שיר נעים לקרוא ולהיזכר.

תודה.

אברי.

ושבתי אל מחוזות ילדותי,

אל שולחן השבת,

מטבח קטן וחם,

שלמות משפחה.

עד אחרית יהא על לשוני

ספון הטעם...

אכן החמין  הוא המאכל היהודי חוצה עדות וזמנים עם טעם של שבת ואחוות אחים, ואבא ואימא שאת השבת מקדשים . הזיכרונות והגעגועים  נמצאים  עמוק בתוך החמין. 

שיר מקסים כתבת עליזה יקרה , אין כמו החמין להזכיר את השבת גם במחוזות ילדותינו וגם כיום בבגרותנו.

שבוע טוב

שמוליק

.

אה-ה-ה-ה-ה!!

הצפת אותי (לטובה, בחיי!) בטעמֵי ילדותך - וטעמֵי ילדותי 

עלו אף הם. 

תודה רבה-רבה!, עליזה אהובה, חברה יקרה לי מאוד. 

רבקה

---

באחת החזרת אותי אל ילדותי 

כה רב מספר האנשים על 

סיר אחד , עצם אחת חלולה 

שבמרכז  טעם גן עדן. 

מקסים 

היום מפצה עצמי בכל סיר 

מח עצם ורגלי פרה 

ולו רק בשביל הניחוח 

שבוע מואר, חג אורים שמח אהובה

מרגש איך הזיכרון האנושי עובד, מראה אחד, טעם אחד - מעלה שרשרת תחושות ואירועים מן העבר. 

מה עוללת לי עליזה היקרה.כמה סיפורים וכמה שירים בהם הוזכר הצ'ולנט של אמא שלי כתבתי אודות האוצר החם והלא בר כיבוש הזה שנח בסיר במטבחנו הקטנטןמאז חמישי בלילה עד צהרי השבת וליווה אותי בדרך לבלומפילד ולמסיבות הכיתה של ששי בערב. תודה מלב על הזכרון הנפלא!

וחג אורים שמח!

של משפחה חמה ואוהבת, איזה זיכרון מתוק וגם מעציב משהו 

מרגש, מקסים -טעמו של החמין של השבת ערב לחכך שלך, הוא מעלה בקרבך זכרונות מהילדות שלך על החמין. את יודעת שכך יהיה עד אחרית. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבוע קסום, מבשר ויצירתי לך.

איזה זכרונות טובים וריחניים 

עליזה יקרה,

מעיני יורדת עכשיו דמעה,

אבל גם חיוך על שפתי מרוח,

החזרת אותי לימי ילדותי אל החמין של שבת

ואני ואבא שלי מול העצם הזו עם המח בתוכה

ושנינו מנסים להתחלק שווה בשווה

אבל זה לא מצליח.

אבא שלי הגדול ואני הקטנטנת

רבים למי יש יותר מח בצלחת

ואמא עומדת וצוחקת, אולי יש לכם מח בצלחת אבל אין לכם כזה בראש.

וזכה הוא לשיר הלל