ציפור בנדודיה

כציפור עיתים בני האדם 

לימי מעוף יפים וטובים 

חג אורים שמח אהובה

זועק ונוגע ללב - כוחותיה של הציפור תשו, היא חשה כי קיצה קרב, ביקשה להיפרד מגובה השמיים, השירה נוצותיה עד שטרפו אותה העורבים. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבוע טוב ומבשר.

.

ציפור, ציפור, הנה הגיע זמנךְ ... 

עצוב מאוד, רגיש עוד יותר. 

נגע בי עמוק, עמוק. 

תודה רבה-רבה!, עליזה יקרה, אהובה. 

חג אורים שמח לך, ורק טוב!

רבקה

---

כְּמוֹ צִפּוֹר בִּמְעוֹפָהּ

כָּךְ הָאָדָם בְּמַסַּע חַיָּיו

פּוֹרֵס הוּא אֶת כְּנָפָיו

וְאֶל מֶרְחֲבֵי חַיָּיו

תָּמִיד הוּא עָף

עַד לְרֶגַע בּוֹ הוּא חָשׁ

כִּי כּוֹחוֹ כְּבָר תַּשׁ

וְכָל רְצוֹנוֹ הוּא

לְהִתְאַחֵד עִם אֱלֹהָיו

וּלְהַבִּיט בַּסֶּרֶט

"אֵלֶּה הֵם חַיָּיו".

שיר נוגה ועצוב עם הרבה חומר למחשבה על מהלך חייה של הציפור שלמעשה אלה הם חיינו בסופו של מסע החיים.

תודה עליזה יקרה על השיר שכתבת.

חג אורים שמח

שמוליק

סוף עצוב לציפור, שעייפה מנדודיה.

שם על הסלע השיבה נפשה לבורא

תמונה קשה של העורבים המנקרים בבשרה.

הזכרת לי עליזה את המנהג של האסקימואים

להוציא את הזקנים, כשבא יומם, אל השלג

שם ישיבו נשמתם לבורא.

ידעה הציפור בחושיה ונפחה נשמתה. עת לעופף ועת... לסיים...

מסכנה הציפור ף מסע חיים תלאות שעברה ובסוף העורבים מקנחים... עכשיו תכתבי משהו אופטימי לאיזון... יום טוב

רחלי אהובה

*************

אני  טיפוס מאד אופטימי  מטבעי,

שמחה וצחקנית לא קטנה.

יצא לי לשלוח ברצף מספר שירים עצובים, אכן  

השיר הבא ... יהיה שמח.

אוהבת אותך אהובה. 

חג אורים שמח.