חזרה ליצירות
שירים

יין ויאנג

גולן לביא | (10/11/2006 18:43) | 69 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
זהו שיר שנכתב כתגובה לשיר עצוב שכתבה ידידה (וכאילו נכתב בשמה)
כל אחד מוזמן לחשוב על כל שם שהוא מתחבר איתו בשיר הזה.
 
קוראים לי ----השניה
אני אותה אחת,קצת שונה
חייתי לי מיום ליום
בוקר,לילה כתמול שלשום.

הייתי ביום שמחה וצוהלת
ובלילה ממחשבותיי מבוהלת
החושך היה מזכיר לי את המראות
אז התחלתי להדליק נרות.

הנרות היו קטנים,זוהרים
האירו לי ברגעים קשים
הזכירו לי שבכל חושך יש אור
ואת זה תמיד חייבים לזכור.

הנרות הזיכרו לי תמימות
הנרות הזכירו לי טוהר
הן האירו בחושך כשעצוב
הזכירו שיש דברים שיכולים לשוב.

הנרות אמרו יש בך מאיתנו
הזכות,הטוהר והתמימות
ייתנו לך את כל החמימות
ייתנו כל מה שאת רואה בנו.

זיכרי הם אמרו לי בשקט
בחושך יש גם אור בזמן שאת מפחדת
בחוץ בלילה יש ירח וכוכבים
שאת דרכי האנשים מאירים.

למטבע יש שני צדדים
טוב ורע לא נפרדים
כך גם הנרות מתנהגים
חלקם כבים חלקם דולקים.

אני ----החדשה ישנה
נרות מדליקה כשעצוב לי
הנרות מזכירים לי מי אני
גם בעצב ליבי מאיר לי.

תגובות

חזרה ליצירות