בתחומי הנחלה

לקחת אותי לחווית הלול והרפת

למקום שילדנו כבר לא 

סביב עובדה אחרת של חיים

ומסתבר שהחיים ממשיכים

בדור אחר שונה בתכלית

מקסים

פּוֹסְעִים בִּשְׁבִילִי הַזִּכְרוֹנוֹת

גַּם אִם הַדְּרָכִים 

עַכְשָׁו זְנוּחוֹת,

הַגַּעֲגוּעַ לְיָמִים 

שֶׁהַכֹּל הָיָה פּוֹרֵחַ

וְהָעוֹלָם לֹא נִרְאֶה בּוֹרֵחַ

עַכְשָׁו כָּל שֶׁנּוֹתַר

הַבַּיְתָה לַחֲזֹר

וּלְהַדְלִיק שָׁם אֶת הָאוֹר..

מקסים השיר שכתבת צביקה היקר , העולם השתנה סביבנו, נשארו רק הזיכרונות בתוך ליבנו. נתנחם בבית שהקמנו כי שם עוברים חיינו.

יום טוב ומבורך

שמוליק

לא כל כך נעים לראות גן סגור, לא כל כך נעים לראות מקומות שהיו שוקקי פעילות ונותר שריד למה שהיה. לפחות פה ושם נותרה חלקה קטנה לתפארה. 

הקיבוצים של אז לעומת היום 

כך הרגשתי שביקרתי בחמדיה 

פשוט לא להאמין כמה מוזנח 

המקום היפה שהיה. 

מקסים ונוגע ללב 

הכל סביב פרח ושיגשג

והיום נותרה עזובה בצל זיכרונות.

וכל שנותר זה חלקת העדן הקטנה

וזה המון .... 

מרגש זה הכתוב

מזוהה עימו לגמרי ... 

.

ממשיכֵי השבט חיים בעולם שונה מזֶה שהיה עולמךָ, עולמי. 

נזכרתי בשיר של משורר ארגנטיני, מלפנֵי כ-150 שנים. הוא 

שב אל בית ילדותו ואומר/כותב: 

"הכול נותר כפי שהיה אז / ... / ... / רק אני כבר לא הילד. "

אצלנו הכול משתנה תוך כדי הרתחת מים לקפה של בוקר. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---

נותרה חלקת אלוהים הקטנה-נחמה פורתא

גם זה לא נישאר לי-תתנחם איש יקר

יום נעים

ממני מרים

נוגה שזה מה שנותר ונשאר כמזכרת, דברים משתנים ולא תמיד לטובה