הבאגט

לֹא זוֹכֵר אֶת הָאִישׁ

אָכֵן זֶה מַצָּב בִּישׁ

רַק חָמֵשׁ חֲתִיכוֹת בַּגֵּט

שָׁם בִּרְחוֹב מַרְטִיר

בְּתוֹךְ קְעָרָה

שֶׁאוֹתָהּ  הֵיטֵב 

אַתָּה מַכִּיר

וְזֶה לֹא בָּרוּר

וְלֹא מוּבָן

אֵיךְ אֶת הָאִישׁ 

הַזֶּה שָׁכַחְתָּ כַּמּוּבָן..

מקסים השיר צביקה היקר , לפעמים לא זוכרים את האיש רק את האוכל שאכלת איתו..

שבת שלום ומבורך

שמוליק

שעשה לי תיאבון, אבל למה האיש הזה קדוש?  שאוכל דווקא כאחד האדם, השיר מאוד ציורי, אהבתי מאוד.

זה אומר משהו על הבאגט שהיה כל כך טעים וריחני. אתה מעלה בי חיוך בכל פעם מחדש.

פשוט יש דברים שאנו זוכרים 

ויש שלא 

סצנה שלמרות זכורה בחלקיה. 

שבת טובה

צרב אצלך משהו. את המלח אולי שכח אבל היתה לו קערה יפה לשים את החתיכות הריחניות האלה ויש משהו בתוכך שהמה לקראתו וענה לו אפילו רק בנשמה. יום אחד תזכר. ואולי לא. העיקר השיר המקסים והנפלא עם ריח טעם ושותפות אנושית שהקדשת לו. ❤❤❤❤

זה מה שזה אומר, כן ואמיתי. מה יכול להיות מעניין יותר מהבאגט שלו 

איש קדוש מחזיק בבאגט ריחני

ואתה בטח היית בהארה שכזו 

נפלא לראות 

שבת טובה 

.

תשובה אין לי, אבל אהבתי אֶת הזיכרון שהעליתָ. 

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---