קשה ורך

בַּחֹרֶף שֶׁל חַיָּיו

כָּל שֶׁרָצָה זֶה

לָחוּשׁ כְּמוֹ תִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ

וְלָדַעַת שׁוּב חִבּוּק מַהוּ

וְאָז לָדַעַת אַהֲבָה

לִפְנֵי שֶׁיֵּרָדְמוּ בְּיַחַד..

שיר מקסים כתבת צביקה היקר , בחורף של חייו רצה האיש לדעת אהבה כמו היה אז תינוק בן יומו יונק משדי אימו. אני גם קראתי את השיר המסתתר בתוך השיר הזה.

יום טוב ומושלג

שמוליק

יצר קדמוני 

מינקות ועד היום 

ישנו, קיים וזועק 

והעיקר שבנמצא. 

יום חמים יקר

לפחות אנחנו חולמים

והיא לפחות כמו תות רק לא לנחור 

בוקר מופלא

הביא לו אהבה רכה אל מפתן הבית. את הרוגע בשניים חשתי כאן והוא נעים מאין כמותו. 

נכון בכל גבר יש את הכמיהה לחזור להיות ילד , מעריצה אותך על השיר הזה 

נפלא התיאור הזה

ונפלא הרגע שהוא חווה

תשוקה לא חולפת

כשהוא מגיע לחורף חייו

עדיין אפשר למצוא אותה

להנות

ולהרדם מחובקים

זה עם זו.

"קרעת" אותי...

איזה כייף זה להיות חבוק בזרועות אהובה כמו הייתה אמא מגוננת  

.

אהבתי מאוד-מאוד אֶת התיאור הרגיש, אֶת פיתוח השיר. 

ארוטיקה של החיים במהלכם: 

"התשוקה שלו / שוב להיות תינוק / ... / ... / "

סיום השיר מעולה: חוֹתֵם אותו. 

תודה רבה-רבה-רבה!, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---

רוך ואהבה קטיפתית

מצאתי בשירתך

גם טיפלה אינטימיוות.

השאר ...  בונוס.

יפה שזרת. 

ערב נעים וחם צבי.