חזרה ליצירות
שירים

מחלחלים ונעלמים

צביקה רז | (13/02/2022 08:13) | 125 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

13.2.22

 

אני מקיש על זכוכית

מסך התקשורת שלי    

ודרך חלון ביתךְ

משתקפת פיסת חיים.

 

עץ פקאן זקן וחום

ענפיו עייפים מעלים ופרי

ודשא עמוס במי גשמים

המחלחלים לאדמה ונעלמים.

 

וברקע גג אדום

של בית הילדים-

לינה משותפת   

למאושרים ולאומללים.

 

למה הייתי צומח

אם הייתי נשלח

לבית האיום הזה

מחיקה החם של אימי.

תגובות

רחל בנגורה / היית הופך למשהו אחר צבי היקר / 13/02/2022 09:06
אורנה / בזמנו שרתתי בקיבוץ / 13/02/2022 10:01
רבקה ירון / *** / 13/02/2022 12:39
יום טוב צבי / לינה משותפת / 13/02/2022 12:53
גלי צבי-ויס / פיסת חיים / 13/02/2022 14:27
שמואל כהן / הַחַיִּים בַּקִּבּוּץ לֹא פְּשׁוּטִים הָיוּ / 13/02/2022 16:01
יקיר (יקי) דסא© / בית ילדים משותף מעלה בך תהיות איך אתה היית עובר את הילדות בבית כזה אם היו קורעים אותך מזרועותיה של אמך.. / 13/02/2022 17:30
עליזה ארמן זאבי / חיקה החם של אמא ... / 13/02/2022 20:10
מרים מעטו / איש יקר / 14/02/2022 14:27
חזרה ליצירות