משתעשעת

הַזְּכוּכִיּוֹת שֶׁבַּתְּמוּנָה

יוֹצְרוֹת שָׁם אַשְׁלָיָה

שֶׁהַמַּבָּט שֶׁל הָאִשָּׁה

עָצוּב.

על תמונה שיצרת משברי זכוכית כתבת שיר מקסים צביקה היקר,ואתה תוהה איך זה האישה לא מחייכת

כמו היתה ציור של מונה ליזה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

.

רגיש-רגיש-רגיש, הפעם. 

ומדַבר אליי בכֵנוּת. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר, 

ושבת שלום לךָ. 

רבקה

---

משתעשעת מאחורי עיתון ... 

לכל בריה חיוך משלה

יש מצב שאתה מפספס בשבריר שנייה ...

מעורר מחשבה זה השיר

וכתוב נפלא ! 

שבת קודש מחבקת צבי. 

שהיא שבירה וחקוקה 

ואולי זו מציאות חייך

או אתה מול עולם מנוכר

כמה עמוקה כתיבתך 

הלוקחת אותי להעמיק לתוכי 

תודה 

עכשיו תורך להצליח לייצר חיוך עבורה ברגעים פחות משמחים בחייה 

מבט עצוב. אתה חש אחריות על כך ולוקח אחריות להביא הלך רוח שונה לחלוטין. זה באחריותך אתה אומר ויודע מדוע.