יצירות אחרונות
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (3 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (9 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
גיא ההריגה- הטבח הנורא (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/11/2024 21:16
מה לך אישה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/11/2024 19:13
מִיקָה מִגְדַּלּוֹר (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /סיפורים -20/11/2024 16:56
חמצון (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -20/11/2024 15:09
ואינך שואלת למה (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -20/11/2024 15:07
סיפורים
הפתעה בזימבבוא / פרקים ז-חהפתעה בזימבבוא / פרק ז- מתוקן לגוף ראשון שיירת המכוניות התקרבה לקדמת עדן קטנה הממוקמת על שפת ים בצבע ירוק טורקיז, קבוצה של בונגלו מסוגננים היטב, עם צמחיה ססגונית ויפה לעין מעטרת את המקום, יפיפיות בלבן קיבלו את הבאים וחילקו להם מגבות וסבון. אני רצתי מהר לקבל בין הראשונים את המגבות והסבון, ושולה רצה אחריי ואמרה "את רואה ריבהלה אמרתי לך שיהיה לך מקום להתקלח " ציינה בקול אני הנהנתי בראשי והמשיכתי בדרכי אל המקלחת שהייתה ממוקמת בתוך הבונגלו עם רצפת העץ החומה. מיטות יחידניות מסודרות מחכות לאורחים. הנערות כגיישות יפניות המתינו לבאים עם כוס משקה צבעוני , המראה היה מלבב ושונה מהגונגל שהיו בו. משסיימו להתקלח חיכתה להם ארוחה בעלת המון צבעים כמניפה, טעמים שונים ומשקאות כיד המלך. שולה שמרה מקום לידם לי ולאסי, וכל הזמן ציחקקה עם אסי, אני כעסתי אבל אני הרשתי לעצמי להיצמד להרמן. משהיגיע הליל אני הייתי מאד עייפה ונרדמתי מיד, אסי שמח מאד להיות חופשי והוא יצא לטייל עם שולה בחצות. חלק מהתיירים יצאו לטבול במים הזכים וחלק פרשו לישון. הלילה היה שקט ורגוע, רק אוושת המים רשרשה קלות וקטעה את דממת הליל. מדי פעם נשמע צחוק של נערה מאוהבת על שפת הים, ורוח קלילה נשבה וליטפה את פני האוהבים שהתערטלו על החוף. שולה ואסי כנראה התרחקו מעט מכל החברים והתבודדו בפינה נידחת שאיש עוד לא כבש. קולם לא נשמע מחמת נשיקות האהבה שהרעיפו אחד על השניה. את זאת הבנתי בסוף. אני התהפכתי במיטה ולפתע התעוררתי, הרמתי את ראשי ולא ראתי את אסי במיטה, המתינתי מעט אולי הוא במקלחת חשבתי, עברו כמה דקות ולא שמעתי קול, קמתי ופתחתי את דלת המקלחת ולא היה שם איש , פניתי ויצאתי מדלת הבונגלו והביטתי סביב , אור קלוש היה ליד היחידה שלי, אני התחלתי להתרוצץ ממקום למקום, רצתי על החוף ולא מצאתי את אסי, אני התחלתי לחשוד אולי קרה לו משהו ואולי חטפו אותו או כל מיני מחשבות היו במוחי. לאחר כשעה של חיפושים החליטתי להעיר את המדריך, נקשתי חזק על דלת היחידה שלו וקראתי, "בעלי נעלם, בעלי נעלם" הרמן התעורר ויצא החוצה, הביט בי עם הכתונת החצי שקופה שמתחתיה משתקף גופי החטוב והערום, באור הקלוש כאורו של נר ניראתי כאלה יוונית ,עיניו ברקו כעיני חתול בלילה והוא התקרב אליי וחיבק אותי ואמר, "ריבהלה גם שולה נעלמה, בואי לנוח אני מקווה ובטוח שהם יחזרו לכאן" הרמן לא היה תמים כבר חודשים שהוא חש ברומן שנרקם בין שולה לאסי אך המתין לשעת כושר. הוא לחץ את גופי לגופו ואצבעותיו חפנו את פניי ושפתיו טעמו את טעם האהבה. רחלי גבאי המשך יבוא
הפתעה בזימבבוא / פרק ח הלילה היה אפל ורק אורות קלושים מפנסים בודדים האירו את הסביבה. רחש גלי הים היו כשיר ערש המתנגן מתקליט שבור בו הפזמון חוזר על עצמו. לובן המים המגיעים לחוף נראו כמו צמר גפן מתוק ללא מקל, דמויות מטושטשות מדי פעם עלו בין הגלים. אני הייתי מחובקת בתוך ידיו העוטפות של הרמן, לרגע הייתי אפופת אהבה וחום וכמעט נרדמתי בתוך שמיכת פוך, פתאום הבנתי למה אסי הביא אותי לזימבבוא. הדפתי את הרמן ורצתי לבונגלו שלי, ישבתי על המיטה וחשבתי מה עליי לומר לאסי או מה עליי לעשות. אני יצאתי מהבונגלו שלנו והתחלתי להתרוצץ לכל הכיוונים , מחפשת את אסי ועצביי בוערים. אני רצה ופתאום מישהו רודף אחריי הפניתי את ראשי ואני רואה את הרמן רץ אחריי, "ריבלה לאן את הולכת, את תאבדי את הדרך " הוא צועק לי אבל אני ממשיכה , ולא מתעניינת בו, פתאום אני שומעת המולה , נביחות כלבים, אני מסתובבת ורואה כמה חברים רצים אחריי וכלבים מהסביבה משתתפים בחגיגה. "הרמן מה זה, אתה הזעקת עוד חברים לחיפושים ?" אני שואלת בכעס "ריבהלה זה לא משחק אני דואג לך" ענה בקול מלטף בטח אני חושבת, דואג לי, או דואג לעצמו, אני ממשיכה ומגיעה לפינה חשוכה, אני שומעת קולות חרישים, אני מתקרבת ורואה את אסי ושולה מחובקים ומתנשקים, דמי בער בתוכי, אחריי גם הגיע הרמן וכל החבורה, הייתה חגיגה גדולה, אבל אני לא יכולתי לדבר, נעתקו המילים בפי והתחלתי לבכות בקול, אסי ושולה קמו ולא אמרו דבר, הרמן שוב חיבק אותי ולי לא אכפת , אני הודפת אותו ובוכה ומכה בידיי את אסי, כולם מביטים בי ואפילו הכלבים הפסיקו לנבוח. אסי תופש אותי חזק וגורר אותי לבונגלו, אנחנו נכנסים ואני ממשיכה לבכות , המילים חזרו אליי ואני מגדפת את אסי ואומרת לו, "אני ידעתי, ידעתי, למה הבאת אותי לכאן , אני רוצה לחזור הבייתה או שאני עושה מהומות" צרחתי עליו הוא, הוא פעם ראשונה שתק ונראה חושב, אני המתנתי לתשובה וכולי רטובה מדמעות ועיניי בוערות ואני חשה שגם פניי בוערים. "בסדר ריבה, אנחנו חוזרים, תאספי את הסמרטוטים שלך ונלך" אמר לי בכעס והכה באגרופו על גבי . ניגבתי את הדמעות ושטפתי את הפנים, לא ישנו, כבר כמעט לפנות בוקר, התחלתי לארוז ואני שומעת אותו מדבר עם המדריך ואחר כך מזמין טיסה. רחלי גבאי המשך יבוא תגובות
שמואל כהן
/
עם חברה כזאת מי צריך אויבים
/
22/02/2022 21:11
רחלי ג.
/
שולה לא חברתה היא שכנתה
/
24/02/2022 17:46
גלי צבי-ויס
/
הלילה היה אפל
/
23/02/2022 06:56
רחלי ג.
/
כשרוח הבגידה שורה כלום לא עומד נגד הרצון
/
24/02/2022 17:47
גלי צבי-ויס
/
זה כאב נוראי. ממתינה להמשך רחלי יקרה.
/
25/02/2022 08:04
רחלי ג.
/
נכון. שבת נפלאה לך וסופש מבורך
/
25/02/2022 10:29
רחל בנגורה
/
איזה דרמה הייתה שם
/
23/02/2022 09:45
רחלי ג.
/
רחלוש בטח עשו בבית הרבה ובא להם גם בחול חחח
/
24/02/2022 17:48
יקיר (יקי) דסא©
/
הנה היא קיבלה אומץ והתעקשה לעזוב את המקום.. עלה לה באגרוף בגב, ומקווה שבבית היא כבר תדע איך להתרחק ממנו.. מחכה להמשך.
/
27/02/2022 18:53
התחברותתגובתך נשמרה |