הפתעה בזימבבוא / פרק י

הפתעה בזימבבוא / פרק י

שקשוק צלחות שנערמות לאחר שסיימו לאכול. דיילת אחת מגלגלת עגלה עמוסה שיירי אוכל וצלחות ריקות, היא מגיעה לאסי ושואלת ,

"למה בעלך לא אכל ?"

"הוא ישן חזק , קשה להעיר אותו " אמרתי וזה היה תירוץ

אסי פתאום מתעורר ועיניו רושפות אש,

"מה זה ? למה את לוקחת לי את האוכל ומה זה המנה הזו , אני רוצה אחרת" רטן בקול מריר

"מצטערת אדוני המנה כבר שעה עומדת על המדף שלך, תאכל אני אבוא אחר כך" אמרה והסתלקה

"מטומטמת למה לא הערת אותי" אמר בכעס ולחץ חזק את שוק רגלי

אני לא עניתי רק חייכתי והסטתי לו את היד והזהרתי אותו בעיניי.

לא הייתה לאסי ברירה והוא אכל את מה שהיה מולו.

המטוס עולה מעל העננים ואני שוב חולמת על ארמון משנהב לבן שאני משרטטת, ובו פתחים בתכלת, ואני כל כך רוצה לעוף אליו ולהיכנס, אני פונה לענן אחר ורואה בו משרתים כולם בלבן זזים לעבר המטוס לקרוא לי, וענן אחר בצורת כרכרה של סינדרלה מחכה לנוסעים, והנה בענן אחר יש דמות של נסיך יפה תואר שמרחף סמוך למטוס ומסמן לי בידיו לבוא, ואני מרגישה שאני מתחילה להירדם.

פתאום אני מתעוררת לקול מחיאות כפיים, המטוס נוחת, אנחנו נקשרים ומטלטלים מעט וזהו אנחנו על הקרקע.

אני קצת דואגת וחושבת מה לעשות, מתכננת את המהלכים הבאים.

אני נהדפת על ידי אסי ואנחנו יורדים מהמטוס, מגיעים לבסוף אל המזוודות, בטח אמא שלי מחכה למתנה, אולי איזה קרם פנים של לוריאל או אחר , כמו שתמיד הבאתי לה, וחושבת שאני מלאה בשמלות יוקרתיות מפריז, נעליים מרומא ותחתונים מחנות היוקרה בלונדון , אבל יש לי שמלה באמת מפריז מלאה בבוץ, היא לא יודעת מה קרה ולא יודעת שאני פה.

אסי שורק למונית אחת והיא מגיעה , נותן לה את הכתובת ואנחנו בתוך המונית, אני מחשבת מסלול מחדש ולא מתייחסת למבטים של אסי.

אנחנו מגיעים הבייתה , אסי משלם לנהג המונית ופורק את המזוודות, אני לא יורדת מהמונית,

"תרדי כבר ! מה קרה לך ?" אמר במין צעקה קטנה כשהוא כבר מחוץ למונית

אני לא עונה ופונה לנהג כשאסי עומד ליד המונית ממתין שארד.

"סע בבקשה עוד שני רחובות אני מגיעה לאמא שלי" לחשתי לנהג

"סע כבר , טוס " פקדתי עליו בלחש

והמונית זינקה קדימה ואני רואה את אסי מתעצבן אבל לא יכול לרוץ.

זהו, אני ליד ביתה של אימי, איזה כיףף.

רחלי גבאי

המשך יבוא