צובע עולם

כשמה שנותר

זאת תמונת האישה

על הקיר

וילדים מחוץ לעיר

ובדידות מזהירה

שעולה מכל פינה

מחפש הוא הרגעה

גם בשביל

החורף הבא..

הרבה מחשבות נוגות עולות מהשיר שכתבת צביקה היקר.

יום טוב ומבורך

שמוליק

הבדידות היא הזועקת מן המילים האלה. התמודדות לא פשוטה אבל תחביבים ועיסוקים תמיד מסייעים לזה. מניסיון שלי עם בדידות מסוג אחר.

בצבעים אפורים את צובע כרגע את חייך, חש לבד ומייחל לימים אחרים. מאחל לך שיגיעו במהרה 

לחיות בשלום עם עצמו 

ולאהוב את מה שעושה

למלא את החסר

בכל מה שעושה טוב לנשמה,

לא להתעטף בעצב  ...

יום טוב צבי.

הוא מעסיק את עצמו כדי לא לחוות את הריק בתוכו-עצוב

יום נעים איש יקר

ממני מרים

.

הוֹ. 

כתוב  מ ע ו ל ה  .  מ ע ו ל ה  . 

ונוגע ללב. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

(אני מקווה שאַתָּה בריא - מאחלת לךָ בריאוּת.)

רבקה

---

רק לא לצבוע באפור 

צא למרחב 

יש הרבה צבעים שם 

יום נפלא