שירים

עומדת

עומדת

 

אני עומדת מולו ומביטה בו, איש, הוא מביט בי ועיניו מדברות,

ואני ממתינה, אולי למילה אחת, אולי לחיוך, אולי ללטיפה,

הוא מביט בי ובקול חרישי אומר, בואי שבי לידי, ומסיט את השמיכה,

ואני רוצה לשבור את החומה המפרידה, והדמעות יצאו ממחבואן,

ויצרו שבילים פתלתלים ששטפו את פניי, ואני עומדת ומצפה,

אולי לעוד משפט, אולי למילת אהבה, אך לשווא, אולי הוא ממתין

לי שאשב ואולי לא, ואולי, ואולי. האוויר קפא בחדר ואני עזבתי.

 

רחלי   

 

 

תגובות

שמואל כהן / הִיא יָדְעָה שֶׁהוּא אוֹתָהּ כְּבָר לֹא אוֹהֵב / 29/03/2022 05:07
גלי צבי-ויס / אטימות / 29/03/2022 06:01
יום טוב צבי / האויר קפא / 29/03/2022 06:54
אביה / רחלי יקרה - ואת עומדת מולו - הוא מביט ורק בעיניו מדבר - ואין אומר - הוא בטוח היה רוצה - אבל ...הנסיבות הנסיבות וזה כלכך כואב / 29/03/2022 07:36
נורית ליברמן / האוויר קפא / 29/03/2022 08:28
רחל בנגורה / סצנה כואבת ללא ספק רחלי יקרה / 29/03/2022 09:29
רחלי ג. / וואוו קראתי את כל התגובות ומהקטע הזה הובן לכם מה שכתוב אבל איך אסביר אפילו קשה לי לענות לכם. אבל / 29/03/2022 11:15
דני זכריה / לשווא / 29/03/2022 11:31
רבקה ירון / *** / 29/03/2022 13:28