טנגו. במדרון.

געגוע לימים עברו חשתי כאן, חובבת טנגו נפלאה שכמותך. לא! לא לחשוב על המדרון וגם לא על העתיד. 

<לב> תודה רבה-רבה, גליתי יקירתי. <לב> ברשותךְ: היעדרוֹ של יום טוב מורגשת מאוד באתר. הוא היה עמוד התווךְ, גם הדֶּבֶּק בינינו, והסיבה הטובה להיכנס כל יום ולמצוא חמשיר חדש שלו, לפעמים שיר, תמיד מאתגר, מעניין, ותמיד-תמיד תגובות ענייניוֹת, רציניוֹת. עכשיו - יש לי הרגשה שהתמעטנו: כאילו נעלמו עשרה עד עשרים משתתפים. גם האווירה השתנתה, להרגשתי. <לב> אני מקווה שלא העלבתי אותך ולא פגעתי בךְ. הוא חסר לי. <לב> שבוע טוב לךְ וליקירייךְ, גליתי יקירתי. <לב>   

אליהם התחברתי בצעירותי.

<לב>

ממש אוהבת טנגו 

התחברתי לשירך 

שבוע טוב אהובה

<לב> <חיבוק> <לב>

רבקה אהובה

************

טנגו , ריקוד חושני להפליא,

  סמל לרוקדים בשניים.

חשתי את כאב הנוסטלגיה בין המילים

והגעגוע לימים אחרים.

אפשר להקשיב לצלילים  המדהימים וליהנות  ...

יופי של שיר רבקה יקרה.

שבוע מואר

שלך אוהבת

עליזה.

<לב> עליזה אהובה, תודה רבה! <לב>

רבקה יקרה הזכרת לי ימים רחוקים

בעלי לימד אותי לפני החתונה לרקוד טנגו

הייתי נערה הורה

<לב> היית נערת הוֹרָה. <חיוך> גם אני ... <חיוך> <לב>

העברת לי נפלא את תחושותייך, רבקה היקרה

יש שירים שאני שומע ששולחים אותי אל מורד הרחוב

<לב> אה. איזו הקלה! <חיוך> תודה! <לב>

<לב>

להתעורר לצללי הטנגו,

מילותיו יוצרות בליבך געגוע לעולם שלא יחזור , לאיש יקר שהיה כאן באתר ואיננו עוד.

אין כמו ריקוד הטנגו להביע אהבה לימים שהיו

ואין לדעת אם עוד יהיו.

אני את שיר הטנגו שכתבתי בזמנו מקדיש לך

רבקה יקרה.

תודה רבקה יקרה על השיר שכתבת ועל הגעגועים ליום טוב היקר שלנו. בהחלט היעדרו מורגשת היטב באתר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

שְׁנַיִם קָדִימָה אֶחָד אָחוֹרָה/ש.כֹּהֵן

בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְהִסּוּס

הוֹשַׁטְתִּי לָהּ יָדִי.

"רוֹצָה לִרְקֹד"? שָׁאַלְתִּי,

וּבְעֵינֶיהָ רַק הִבַּטְתִּי,

וְלִבִּי פַּעַם אָז בְּחֹזְקָה.

בְּאִטִּיּוּת הִיא קָמָה

מִמְּקוֹמָהּ,

הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ,

וְאוֹתִי חִבְּקָה.

"שְׁנֵי צְעָדִים קָדִימָה

וְאֶחָד אָחוֹרָה"

הִיא אָמְרָה.

לְקוֹל שִׁירֵי

שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים

רִחַפְנוּ בִּקְלִילוּת

עַל מִשְׁטַח הָרִקּוּדִים,

וּשְׁנֵינוּ אָז רָקַדְנוּ

אֶת רִקּוּד הַטַּנְגּוֹ.

הִיא הִבִּיטָה בְּעֵינַי וְחִיְּכָה

"אַתָּה רַקְדָן לֹא רַע" אָמְרָה.

בְּנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִינוּ

וְלִרְקֹד רָצִינוּ

חִבַּקְתִּי אֶת מֹתְנֶיהָ,

וְיָדִי בְּתוֹךְ יָדָהּ,

קֵרַבְתִּי אֶת לֶחְיִי אֶל לְחָיֶיהָ,

וְעַל כְּתֵפִי הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ.

עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי,

וּבְלִבִּי סָפַרְתִּי

"שְׁנַיִם קָדִימָה וְאֶחָד אָחוֹרָה",

וְזֶה  גַּם מָה שֶׁהִיא בְּשֶׁקֶט

לָחֲשָׁה לִי.

<לב> קסם של שיר, "שניים קדימה אחד אחורה" <חיוך> תודה רבה שוב על תגובתךָ, שמואל יקר, <לב> אבל דבריי בטקסט עצמו אֵינָם מתייחסים ליום טוב היקר אלא לזכרונותיי על חיי-שלי. רק בתגובתי לגלי כתבתי עליו, על חסרונו בינינו, על געגועיי לוֹ. <לב>

עצוב, לרגע זהו לא סתם טנגו שמתנגן לו בראש,

קצת סנטימנטלי זיכרון לימים אחרים,

אלא

געגוע.

וגעגוע צורב בלב, געגוע למשהו שכבר איננו.

וזה כואב, הגעגוע הזה 

החיים שממשיכים עם האין.

הלם בי הטנגו הזה וגרר אותי במדרון

וקצת התבלבלו לי הרגליים ...

<לב> אני מבינה, נוריתי יקירתי. <לב> חיבוק, שלא תפלי. <חיוך> תודה רבה-ענקית לךְ על תגובתךְ! <לב>

חרטה, כואב - את מתגעוררת עם תחושת דיכאון שהטנגו מתנגן באוזנך, לא מתביישת במי שהיית אך לא רוצה להיות עוד פעם מה שהיית. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב. זה הספיק לך.

<לב>

.

לא מתביישת במי שהייתי פעם 

אִם כי רב ועמוק בי הכאב של- לא עוד לִהְיוֹת. 

אנסח ברור עוד יותר: 

רב ועמוק בי הכאב של לא עוד להיות מי שהייתי.  

כלל וכלל לֹא הספיק לי, במילים שלךָ.

אילו קראתָ גם מה שהסברתי בכוכבית, אולי הייתָ מבין

בעצמךָ. 

שבוע טוב. 

רבקה

---