נוסע על עורך - מסע

יש ואני עדיין מתרפק על חום גופך

ממרחקי זמן הכאב והגעגוע

מלטף את המיית הלילה היתום

קשוב לסערה שהלכה ואבדה..

הגעגועים והזיכרונות רק  את האהבה מגבירים בתוך הלב שנצבט מכאב.

שיר עוצמתי וכואב כתבת יצחק היקר.

סופ"ש נעים

שמוליק

בגעגוע העור זוהר  עוד יותר

אור וברק משמשים יחדיו כזג כוהנים בקודש

.

אוחחח. 

לקרוא אצלךָ משמע לטבוע בדימוייךָ ולצאת לעולם אחר. 

יש כאן פנינים שקשה לא להתפעל מהן. 

הבית האחרון נהדר: אנושי, כואב, אוהב.

תודה רבה-רבה-רבה, יצחק יקר, מורה לדימויים. 

רבקה

---

כל הזיכרונות הללו נטועים בך עמוק כל כך. בגעגוע אתה נזכר בכל אלה וצער בלבך על אותה מיטה שנותרה ריקה. לא קל בלעדיה .

הד הגעגוע נשמע בין ההרים, מהדהד לעד גם אם זו האהבה פגה ולא תחזור עוד.

לאהבות ברות קיימא-אדם 

נוגע ומסעיר