שירים

נוסע על עורך - מסע

שבילי סער זוהרים דמותך

כמו הים הגדול עת שקיעה

כלילות בהם נסעתי בשפתיי על עורך

באור הנרות המחייכים-קורצים , בעלייה

 

יש ואני עדיין מתרפק על חום גופך

ממרחקי זמן הכאב והגעגוע

מלטף את המיית הלילה היתום

קשוב לסערה שהלכה ואבדה

 

היינו , רק זו לזה וזה לזו

עד כי קרני שמש ראשונות

צבעו את גופך בענבר אש  עקידה

ואחר , הייתה פרידה ומיטה ריקה

 

לעולם לא ידעתי כי לגעגוע יש הד

עד כי חזר אלי צחוקך בחושך

מלטף ממרחקי זמן ומקום

- ואהבתי יותר.

 

 

 

תגובות

שמואל כהן / הגעגועים והזיכרונות רק את האהבה מגבירים / 26/05/2022 12:45
אודי גלבמן / בגעגוע העור זוהר  ע / 26/05/2022 13:12
רבקה ירון / *** / 26/05/2022 13:37
גלי צבי-ויס / מיטה ריקה / 26/05/2022 15:56
אדם אמיר-לב / הד הגעגוע / 26/05/2022 16:51