כְּמוֹ כֻּלָּנוּ

מתאים לשבועות החמור, שיר חמוד ויפה 

בעלי החיים חולפים אל מול עיניך, צועדים בך ומביאים עמם את האופייני להם. וכולם מחפשים חברה. כמו האדם. 

רַק בַּיִת קָטָן

אִשָּׁה אוֹהֶבֶת

וּמִשְׁפָּחָה

זֶה כָּל מָה שֶׁרָצָה

וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַחַיּוֹת

 שֶׁבִּסְבִיבָתוֹ חַיּוֹת

הֵבִין מָה זֶה

בְּדִיּוּק לִחְיוֹת.

מקסים גדי היקר השיר שכתבת, כאין עיניים גדולות, וכל מה שרוצים זה אישה וילדים אז מביטים בחמור ואת זה ממנו לומדים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

.

:))

מכיר אֶת הסיפור-המשל של טולסטוי, "הַכֻּתֹּנֶת שֶׁל הָאָדָם

הַמְּאֻשָּׁר" ? 

(כן, של אותו טולסטוי של "אנה קרנינה" , "מלחמה ושלום" , 

ועוד.)

בקיצור נמרץ: 

רק הכותוֹנת של האדם המאושר יכלה להציל אֶת חיי הצאר. 

כל שריו נרתמו למשימה, חיפשו וחיפשו במרחבי רוסיה 

הגדולה, וכשסוף-סוף מצאו אֶת האדם המאושר, התברר 

להם ש- לא הייתה לוֹ כותונת. 

תודה רבה-רבה-רבה, גדי יקר. 

רבקה

---

ובראשו

מלך החיות- 

החמור

מי שלא ראה חיוך של חמור , לא ראה חיוך ציני מימיו.....

וגם אותי הולכת שבי אחריו

כי מה בסך הכל מבקש החמור

אוכל ובית ומשפחה

כל כך מעט

וכל כך הרבה.

רוח חיים נושב 

בנו 

מכל וכל

כמו בעלי החיים גם האדם הוא יצור חברתי. בטוח יותר מכולם.

לחברה טובה סביבנו-אדם