העשן הסמיך הזה של הסודות

כַּמָּה קָסוּם לִכְתֹּב גַּעְגּוּעִים בְּעֵט מִכְחוֹל מְבֻשָּׂם...

הַסּוֹדוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים

מֵאֲחוֹרֵי מָסַךְ עָשָׁן

הוֹפְכִים אַט אַט 

לְגַעְגּוּעִים וְזִכְרוֹנוֹת

שֶׁנִּכְתָּבִים עַכְשָׁו בַּלֵּב

מקסים אודי היקר שיר הזיכרון והגעגוע שכתבת , שיר שנכתב  בלב בעט מבושם.

יום טוב ומבורך

שמוליק

ובלי סודות שמעכירים

.

סודות כמו פרחים: נפתחים רק בעִתָּם. 

:))

(החיוך: לא עוד מחול פיתוי סובב עיניהָ. יופי של פתיחה.) 

העשן הסמיך של הסודות: אהבתי. 

תודה רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

נ"ב: אנא, תַקֵּן אֶת טעויוֹת הניקוד!

---

מסך העשן המסתיר את האמת, לזה לא ציפית. אך הוא קיים. הסוד המתבקש להתגלות ואופף הכל במסתורין המבקש להתפוגג. 

מפיג רגעי ערפל 

ממתיק סודות 

ואפילו לו לרגע 

יש קסם

זה געגועים עם לוק נקי וקו עיצובי ותנועת מכחול ספק ציור ספק שיר 

לסודות, סמיכות וניחוחות משלהם

בכתיבה מכושפת.

התחברתי לכתוב.

בוקר אור אודי.