בבית קטן בעיירה קטנה ושקטה בפאתי העיר רמאללה, חיה לה נערה צעירה , עלמת חן ממש, שערה תלתלי זהב , עיניה תכולות ומבנה גופה עדין ושברירי. שמה של הנערה הצעירה היה סינדראללה.
סינדארללה הצעירה חיה בבית אימה החורגת עזיזה ,יחד עם שתי אחיותיה החורגות (והמאוד מכוערות) –זליפה ופטימה.
כאשר הייתה סינדראללה בת חמש התייתמה מאימה , חליפה , בתאונת פגע וברח ע"י עגלת רוכל הבייגלה (ודאי נתקלתם בכזאת על אם הדרך-הירוקה והמכוערת). לאחר שאביה , טארק ועזיזה התחתנו ,הפכו חייה של סינדראללה לסיוט , במיוחד לאחר מותו של אביה שנדרס ע"י עדר כבשים שרעה את הצאן כשהייתה רק בת שבע. זמן קצר לאחר מותו הכריחה אימה החורגת את סינדראללה הקטנה לצאת לעבוד בכדי לפרנס את ביתה . בזמן ששתי בנותיה הלכו לבית הספר, יצאה בוקר בוקר סינדראללה לעבוד.
תחילה ניסתה מזלה בחנות הפלאפל המקומית אך זמן קצר לאחר מכן פוטרה ע"י בעל הבית. ששמעה אימה החורגת כי פוטרה מעבודתה רתחה מזעם ונעלה את סינדראללה למשך חודש ימים במחסן קטן שהיה בחצר. במשך חודש ימים אכלה סינדראללה יחד עם הכבשים והעזים שהיו בחצר ונרקמה ביניהם ידידות מופלאה. לאחר ששוחררה סינדראללה מן המחסן יצאה שוב לחפש עבודה והפעם מצאה עבודה באתר בניה באשקלון , שם רכשה ידע רב בבנייה. לא רחק היום שמנהלי העבודה במקום קלטו את הפוטנציאל החבוי בה , ולאחר זמן קצר קודמה לתפקיד מנהל עבודה על מספר עובדים. כששמעה אימה החורגת כי קודמה בעבודה רתחה מזעם ואסרה עליה לחזור לעבוד במקום עבודה זה.
מיותר לציין כי שהייתה חוזרת מהעבודה כל יום , היה עליה לנקות ולסדר אחרי בנות הבית , לבשל להן ארוחת ערב וכמובן לכבס את בגדיהן.
כאשר סיימה סינדראללה את השירות הלאומי החליטה כי היא נוסעת לטיול למזרח כדי "לנקות את הראש" מכל עברה. לאחר עבודה קשה במוסך "ג'מיל את ג'אמל" , בו עבד אביה בעבר, הצליחה לחסוך סכום לא מבוטל וכך רכשה לעצמה כרטיס טיסה פתוח לשנה במשרדי "איסתא" וטסה להודו.
מסיבות "פול מון" רוויות סמי הזיה , נוף מדהים , שקט מרגיע ואורגיות מין פרועות היו עולם חדש עבור סינדראללה . במשך 9 חודשים טיילה בנופיה המדהימים של הודו וטעמה מכל חוויה שבאה ומכל הבא ליד גם כן...
לבושה בג'ינס קרוע , גופיה ירוקה וסרט אדום בשיער יצאה סינדראללה את אולם השבים בשדה התעופה בתקווה לראות את אימה ואחיותיה ממתינים לה . עם עיניים דומעות אך לא מופתעות עלתה על מונית וביקשה להגיע לביתה. "הגענו" בקול עבה העיר הנהג את סינדראללה משנתה. לאחר ששילמה והודתה לנהג ,ירדה הצעירה מהרכב וסחבה עצמה ואת התיק לכיוון דלת הכניסה. 'דלינג דלונג' צלצלה בפעמון הכניסה. בפתח עמדה פטימה "אה,זו את?!?! בואי כנסי , יש לך הרבה מה לעשות".
וכך תוך דקות מספר חזרו חייה של סינדראללה כבימי קדם. מיד הועברו בחזרה כל עבודות הבית אליה ומטאטא הוצמד לידה.
ערב אחד שמעה סינדראללה את אחיותיה מדברות בארוחת הערב על מסיבת טבע שתתקיים באזור בעוד כמה ימים. "בנו של המוכתר יהיה שם לבחור את כלתו" אמרה זליפה. והבנות התמוגגו להן ודנו על מה ילבשו ואיך יתאפרו. ששאלה סינדראללה אודות המסיבה , צחקו עליה אחיותיה "את מכוערת מידי בשביל בנו של המוכתר" אמרה פטימה. "וחוץ מזה" הוסיפה זליפה "מי ירצה לקחת שפחה לאישה".
בעיניים בוכיות רצה סינדראללה לחדרה, לקחה בוף ואת המיני דיסק ויצאה מהבית. שעות לא מעטות ישבה לה לבדה כשמחשבות רבות עוברות בראשה.
יום המסיבה הגיעה. במשך כל היום רצה סינדראללה בין אחות אחת לשנייה . "איפה הפן???" צעקה אחת . "תביאי לי את הפצירה" צעקה מהחדר השני. בשעה 11 יצאו השתיים מהבית ונכנסו למכונית הBMW המשפחתית (שהייתה פעם של טארק..) ונסעו לכיוון המסיבה.
עצובה חזרה סינדראללה לחדרה ,נשכבה על המיטה והדליקה "צ'רלי". בוב מרלי ברקע ודמעות זולגות מעיניה. לפתע שמעה צפירה מלמטה. בחוץ עמד איברהים "מה קורה אחותי??" שאל "שמעתי שחזרת" .
איברהים וסינדראללה עבדו יחד כמה חודשים במוסך של "ג'מיל את ג'אמל" ומשם התיידדו.
סינדראללה יצאה דרך החלון וקפצה על הענף ליד חלונה. משם ירדה על הענפים עד שנחתה על האדמה.
"את לא הולכת למסיבה??" שאל איברהים. "אין לי איך להגיע למרות שיש לי 'גלגלים'". "בואי אחותי" צחק איברהים "עכשיו יש לך". לאחר שחזרה מחדרה להתארגן , פנה אליה איברהים ואמר "רק דבר אחד קטן. אני חייב להגיע עד חצות לשחרר את רדואן בערבות".
כבר בפאתי העיר יכלו השניים לשמוע את מוזיקת הטראנס מהמסיבה. 90 ₪ לראש והם במסיבה. מאות אנשים בצבעים מכל רחבי הגדה והרצועה חופרים באדמה כאילו אין מחר לצלילי סט של "אינפקטד משרום". בבר רכשה סינדראללה בקבוק מים מינרלים קטן וחיכתה לעליה הנכונה. לא עבר זמן רב עד שהייתה צמודה לרמקול בפינת הבמה.
לאחר מספר דקות טרופות הרגישה ביד מלטפת את כתפה. שהסתובבה ראתה בחור שרירי ונאה, שאת שפתו העליונה מאתר שפם. "אהלן יא חילוואה" אמר הבחור " אני שריף". "סינדראללה" ענתה מבוישת.
"את מהאזור?" שאלה. "אני מבקעה אל חרטתיה" ענתה סינדראללה. וכך רקדו השניים למשך דקות ארוכות כשהם מביטים אחד בשני בעיניים "מפונסות" (מלשון פנס). לפתע הבחינה סינדראללה באחיותיה ואמרה לבחור "אני חייבת ללכת, סאלמת..". "חכי" אמר הבחור "לפחות תני לי להזמין אותך לחומוס אצל 'אבו שוקרי'". "אני חייבת לעוף" ענתה ופנתה ללכת. הצעיר ניסה להחזיק בבחורה אך ללא הועיל. מנסה להשיגה הבחין שריף כי על האדמה בחנייה זרוקה לה שרשרת עם אבן חן הקרויה 'מאלה'.
"אני עוד אמצא אותך,וואלה אמק אני עוד אמצא" אמר לעצמו שריף וחזר מוסרט למסיבה.
למחרת על הבוקר התניע את רכבו ונסע לעיירה בה מתגוררת סינדראללה - בקעה אל חרטתיה.
בית בית עבר הצעיר בעודו מחפש עבור העלמה שהכיר ערב לפני. שהגיע לביתה של סינדראללה פתחו את הדלת שתי אחיותיה המכוערות. "סאלם עליכום. אני שריף בנו של המוכתר ואני מחפש עלמה צעירה שאיבדה את ה'מאלה' הזאת". "זאת אני" ענו שתי האחיות יחד, אך הבחור זכר את מראה של העלמה ולא קנה את הסיפור. "יש עוד בחורות צעירות בבית זה?" שאל שריף. "לא!!!" ענו הבנות בנחרצות. כשבא ללכת שמע שריף מוזיקה מחדר בקומה השנייה. "מי נמצא שם?" שאל הבחור. "זה אף אחד " ענו הבנות "זו השפחה שלנו". אני רוצה לראות אותה" אמר "אין צורך" ענו הבנות "היא מכוערת" . לאחר התעקשותו של הצעיר הלכו שלושתן לחדרה של סינדראללה. "מי שם?" שאלה סינדראללה למשמע דפיקות דלתה. "זה אני שריף, בנו של המוכתר". "מה??? איך הגעת לפה???" שאלה סינדראללה. "ברכב של אבא שלי, יש לו ג'יפ 'רובר'". למשמע דבריו של שריף, פתחה סינדראללה את דלתה וחיבקה אותו. "מצאתי אותך כמו שנשבעתי" אמר. "תגיד, במקרה מצאת גם 'מאלה' זרוקה שם??" שאלה. "כן, הנה היא" מסר אותה לידיה. "איזה מזל, וחשבתי שכבר לא אראה אותה" והוסיפה "היא עלתה לי 400 רופי".
וכך, יצאו השניים מביתה יד יד לעבר חבל עזה, שם הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה!
-סוף-
