עת מציקה וחדרת

לִשְׂחוֹת רָחוֹק

מִמְּצִיאוּת  כּוֹאֶבֶת

בָּהּ אַט אַט 

אַתָּה חָשׁ לְבַד

כַּמָּה עָצוּב

שֶׁהָיוּ יָמִים עִם חֲבֵרִים

שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד.

תמונת חיים ציירת אודי היקר במכחול מילותך, ואתה יודע כמה התמונה עצובה.

סופ"ש נעים ובשורות טובות

שמוליק

איזו תגובה מופלאה , שמוליק .

לבוא לראות חבר שלפני חודשיים אכל איתך חומוס בנמל צחק על הבלי עולם והפועל תא  - והיום אינו מזהה אותך...זה נורא!

זועק - תחושה קשה אופפת אותך מן האזכרות וקשה לך מאוד להתגבר על הדמעות ואתה מחפש לך בגד ים כדי לברוח מכאן רחוק, שלא ימצאו אותך. תודה רבה לך אודי היקר על הקצר. המשך יום קסום. מקסים כתבת.

אוהב אותך ונהנה ממחמאותיך עד מאד גדי יקירי

גם עכשיו...

באמת התמודדות קשה הפרידות הסופיות האלה. לעתים רוצים להתנתק, לשחות אל איזה אי בודד ולא לחוש את הכאב והעצב. 

לשחות רחוק רחוק ככל האפשר

סוג של בריחה מכאב.

אודי יקר !

לאבד אנשים קרובים וחברים

זה לא פשוט,

אך הכאב ושמחת החיים

שזורים כחוט המשי.

אינני מכירה אדם

שלא חווה מוות מקרוב לו,

וזה מורכב ...

שנדע רק טוב

שבוע מבשר

ממני עליזה.

נותנים סימנים בחיים 

במתים 

הרהורים