ריחות

כמו ריח הצולנט של אמא שלי....

כולם תזכורת ריחות מבית ההורים

ריח הוא זיכרון. זיכרון של אנשים, של חוויות. והניחוחות הללו מלווים את האדם ונטועים בו. 

אני דוגלת בהענקת זיכרונות

הִנֵּה חָלַף לוֹ קַיִץ,

וְחֻמּוֹ נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו,

וּבָאֲוִיר עַכְשָׁו

עוֹלֶה לוֹ רֵיחַ סְתָו.

כְּשֶׁהַחֹרֶף יַגִּיעַ אַחֲרָיו

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם

יְחַבְּקוּ אֶת רֵיחַ הֶחָצָב,

וְהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת

אֶת הָרֵיחַ

אָז תִּשָּׂא לְמֶרְחַקִּים

שָׁם הַפְּרָחִים

אֶת שְׁנַת הַחֹרֶף

הֵם נָמִים,

וּבְבוֹא אָבִיב

כָּל הַפְּרָחִים,

שֶׁמִּסָּבִיב מִתְעוֹרְרִים,

וְאֶת הָרֵיחַ

הֵם  מַעֲבִירִים לַפַּרְפָּרִים.

הָרֵיחוֹת אָז מְשַׁכְּרִים

גַּם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

וְגַם אֶת הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים,

וְגַם זוּגוֹת שֶׁל אוֹהֲבִים.

כְּשֶׁבָּא הַקַּיִץ

הָרֵיחַ מְלַטֵּף

אֶת לֹבֶן הַגַּלִּים

שֶׁל יָם כָּחֹל

שֶׁמִּתְחַבֵּק אָז עִם הַחֹל.

עוֹד מְעַט שׁוּב

יַחֲלֹף הַקַּיִץ,

וּכְשֶׁיֵּאָסֵף אֶל אֲבוֹתָיו

שׁוּב נַמְתִּין בְּצִפִּיָּה

לְרֵיחַ סְתָו.

מקסים השיר על הריחות השונים אותם את מתארת במכחול מילותיך בשיר. ריחות היוצאים מתוך מילות השיר, ואל האף של קוראים הם מגיעים. ריח החמין, ריח העוגות, ריח של תינוק, וריח הפרחים, ואי אפשר לשכוח את ריח הנשיקה הראשונה. פשוט נפלא.

אני שיר בהשראה כתבתי לך.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

כמו גלגל החיים

תודה לך ושבתשלום

אהבתי

תמיד תמיד מלווה 

גם אחרי שנים 

חוש חזק

.

הריחוֹת המלווים אֶת חיינו. 

אִתָּנוּ - עד הסוף.

תודה רבה-רבה, איילה יקרה. 

שלךְ, 

רבקה

---

אילה יקרה

***************

מסכימה עם כל מילה כתובה,

לריחות אין תוקף,

 מסוג הריחות שאינם מתפוגגים לעולם,

להיפך, משתרשים עם השנים יותר ויותר.

ריגש אותי זה השיר.

שבוע מבורך אילה ולבני ביתך

ממני עליזה.