מחשבות של אחרי חצות

הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁעוֹלוֹת

אַחֲרֵי חֲצוֹת

לֹא מַצְלִיחוֹת

לְהַסְתִּיר אֶת הַדְּמָעוֹת

מֵאוֹתָן הָאַכְזָבוֹת

שֶׁבַּלֵּב עַכְשָׁו שׁוֹכְנוֹת

וּמִסְתַּתְּרוֹת לָהֶן

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכוֹת.

שיר מרגש יקי היקר , גם גברים בוכים בלילה כשבלב שוררת אכזבה במקום חיבוק ואהבה.

שבת שלום ומבורך וחיבוק ממני

שמוליק

.

הו. 

המחשבוֹת הטובעניוֹת, המכאיבות. 

הרגשת אובדן השליטה העצמית. והרגשת הבושה, כאילו 

יש המתבוננים בנו ברגעי חולשתנו. ברגעי חולשתו של 

גֶּבֶר.

הפער שבין כְּאֵב לבין בֶּכִי. 

הכאב שלא תמיד מוליד בכי אלא נעצר, כמו נתקע - ומוליד

עוד כאב. ועוד כאב. 

והלב, לב של גבר, מוטל מתחת לשמיכה. 

תודה רבה-רבה-רבה על המסע מעבר לחצות הלילה ואֶל 

לב הרגשוֹת, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

המילים שלך כל כך יודעות להביע. כל כך יודעות לכאוב.

הגברים בוכים בלילה, כמאמר השיר. ואכן הרכות שבו לצד תוגה מסוימת, מבצבצת בשעות שלאחר חצות. 

שיר יפהפה וכה נוגע ורגיש. 

לא קל לו לאותו הלב

הוא מנסה להסתיר את הדמעות

כי הרי - גברים לא בוכים,

כך אומרת הקלישאה.

אבל -

לב של גבר יודע לבכות, בלילה מתחת לשמיכה

גם אם יכסה פניו

הרעד יסגיר את כאבו.

כל כך הרבה רגישות בשיר

כל כך הרבה כאב מוסתר

בעינים העצומות

שם מתחת לשמיכה...

יקי יקיר לי 

************

בלילה ,בחשיכה,

בשקט העוטף סביב,

מתחת לשמיכה,

פוער לרווחה לב כואב,

נותן דרור לרגשותיך.

ומותר לבכות ...

הדמעות,  הן לא נחלתם של הנשים בלבד,

גם לגברים סלולה הדרך.

בכי, דרך נפלאה 

להשיל מכאוב.

חיבוק חבר שלי

לימים טובים

לשבת מוארת

ורק לטוב.

באהבה והערכה

ממני תמיד

עליזה.

איך אתה מטלטל לי את הנפש 

עילוי 

שבת טובה יקר