הרי הכל מחזורי בחיים

לו הייתי פרפר

לו...

.

וואו!

איזו שירה.

איזו עדינוּת, איזו ערגה, איזה כאב, 

והכול במילים ספורוֹת, כי קשה לנשום בכמיהה כזאת. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

רבקה

---

מרגש - הפרפרים מנשקים צווארך, את מייחלת שהוא יאהב במקומם, שהם לא ישבקו חיים. תודה רבה לך אורנה היקרה, שבוע טוב.

פַּרְפָּרִים כְּמוֹ פְּרָחִים
פָּשׁוּט מֵתִים מֵאַהֲבָה...

מקסים השיר הקצר והעוצמתי שכתבת אורנה יקרה.

אסור לתת לפרפרים שבבטן למות.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

רפרוף כנפי פרפר על צואר

תחושה עילאית היא זו

אבל

אבל את רוצה מגע אחר

את רוצה את מגעו

ומיד

עוד לפני מותם של הפרפרים...

כל עוד..,

התקוה.הגעגוע.

הרי קצרים כל כך ואת כבר מעמידה להם יורשים. שהרי בלעדיהם אנה העולם הולך? 

כשיעור לאהבה..

המשך יום קסום

יקרה..

עדינים, עדינים,

מרפרפים בכנפיים 

שקופות

הפרפרים.

" אל תתן לי לחכות למותם "

משפט שהפך לי את הבטן  ...

מהממת שכמותך אורנה יקרה

ערב נעים

ממני עליזה.