כמו בן תפילה

שיר שיוצר גשר בין דת לדת במכנה המשותף היחידי: אהבה. 

דמיונך היצירתי , יקי, אינו יודע גבולות.

מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שֶׁבַּלֵּב

נִמְצֵאת אַהֲבָה

עֲטוּפָה בַּפָּרֹכֶת וְרִקְמָה

כְּמוֹ הָיְתָה סֵפֶר תּוֹרָה

וְאַתָּה נוֹשֵׂא תְּפִלָּה

שֶׁיִּפְתַּח אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּלִבְּךָ

וְשֶׁאַהֲבָה אֲמִתִּית

אָז תַּעֲטֹף אוֹתוֹ וְאוֹתָךְ.

מקסים השיר העוצמתי שכתבת יקי היקר מתוך ההתרגשות שנמצאת בליבך. קופידון יגיע יום אחד ויגשים את המשאלה שמאחורי הפרגוד שבליבך.

שנה טובה וחג שמח וחיבוק ממני.

שמוליק

האם כזה הוא הקופידון, כל יכול שכזה היודע לכוון את חיצי האהבה לשני לבבות ולעשותם לאהבה אחת. ובין השיטין מונחת בכאב האכזבה הגדולה אותה חווית והכמיהה לאהבה. 

אתה מפליא ומיטיב לבטא בשפה נהדרת את תחושותיך. ניכרת בשירך אכזבה מהאהבה,ואולי מסתתרת תקווה  ותפילה לקופידון, שהוא כמו אללה אכבר, יודע בחיציו לאחד  לבבות. 

שנה טובה וברכותיה. שתהא טובה מקודמתהּ.

איך לאט לאט את מכוון את מילותיך הכואבות אהבה ואיך את מסיים את השיר שקשור לשם השיר . נהדר יקי

.

לוּ. 

והאִם. 

מעניין ההבדל שאַתָּה מעמיד כאן בין פרגוד הלב לבין הנפש. 

כך גם ההשוואה בין קופידון לבין אללה הוא אכבר. 

מעניין עוד יותר איך הדּוֹבֵר נעזר ברקע ובטקסים האיסלאמיים

על מנת להסביר אֶת מצבוֹ. 

זאת אמירה חזקה: לפי בחירת הדּוֹבֵר, יש עוצמה רבה יותר

לתפילה ולהוואי האיסלאמים מאשר לתפילה ולהוואי היהודים.    

ואִם נזכור שקופידון שייך למיתולוגיה הרומית (המקור: ארוס

במיתולוגיה היוונית),

לפנינו דּוֹבֵר שכנראה, התאכזב מן האֵל היהודי,

ותוֹהה מהן יכולותיו של קופידון: האִם אכן, יש לו יכולות כמו 

לאֵל האיסלאמי, אִם לאו.    

שיר חזק. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

יקי יקיר לי

*************

היש באפשרותו של קופידון לחבר בין הדתות,

לאחד את הלבבות לאחד,

להפוך שני חצאים לשלם ....

ובתווך כאב האהבה שחי , בועט, נושם תוכך,

קיים, אינו נותן מנוח

והרגשות שממאנים לעזוב ...

יקי יקיר

**********

איזה שיר חזק,

איזה כתיבה,

איזה דימויים,

משורר בחסד עליון.

תמיד מצליח לגעת בנשמתי ...

חיבוק חזק חזק חבר יקר,

כואבת את לכתה של רחל ז"ל

חושבת עליך המונים .......

המשך יום נעים ככל שניתן

באהבה והערכה רבה רבה

עליזה.

לְגָרֵד אֶת הַדְּמָעוֹת

שֶׁנִּדְבְּקוּ עַל רִצְפַּת מִסְגָּד הַלֵּב,

וְלִתְהוֹת, הַאִם קוּפִּידוֹן הוּא כְּמוֹ

אַלְלָה הוּא אַכְּבָּר –  

אֶחָד כָּזֶה,

שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן אֶת הַחֵץ

שֶׁיַּחְדֹּר בֵּין שְׁנֵי לְבָבוֹת

לַעֲשׂוֹתָם אַהֲבָה אַחַת.