דמעות סתו

עִם בּוֹא הַסְּתָיו
עֵץ אֶת עַלְעַלָּיו
יַהֲפֹךְ אָז לִדְמָעוֹת
שֶׁמְּכַסּוֹת אֶת הַתְּחוּשׁוֹת
שֶׁבַּלֵּב הֵן נוֹצָרוֹת
וְאוֹתָן מַגִּישׁ  לָךְ כִּתְשׁוּרוֹת.

עוד שיר מקסים כתבת אורנה יקרה באווירה סתווית קסומה.

חג שמח ושבוע טוב

שמוליק

.

סתיו לעץ, סתיו ללב הדּוֹבֶרֶת. דמעוֹת סתיו. 

אהבתי מאוד אֶת המעבר מן העץ ועלעליו ועד לעירום הלב,

לִבָּהּ של הדּוֹבֶרֶת. 

החיוך (חיוך הדוֹברת) ככסוּת למערומי העץ - נוגה ומבריק. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חג שמח. 

חיבוק, 

רבקה

---

זאת מבקש העץ העירום בעת הסתיו. ואת גם כן מושפעות ממנו. יחסי הגומלין הללו בין הטבע אליך עצמך. 

זו המילה הראשונה שנפלטה מלבי בתגובה. כתוב כל כך יפה. 

הוא לא מבקש לכסות מעמרומיו בחיוכך,

אך נותן לך את עלעליו להסתיר לכסות עירום ליבך

על כל תחושותיו.. 

חזק ומיוחד אורנה יקרה. חג שמח. 

דומע אילן

עת עליו

נושרים,

נותר ערום

בוש,

כל שמבקש

לעטות

עליו

חום חיוכך

להיות לו

לכסות.

עונג יפה שלי !!!

חג סוכות שמח

ממני עליזה.

מלאי ערגה אהבה ומעל הכל חיבור לטבע הסובב לך