תְּמוּנָה בְּבַקְבּוּק

מאכזב - את שמה בתוך בקבוב את תמונתו של מוקי ז"ל אחיך בתקווה שנערה תמשה מהים את הבקבוק, היא תפתח אותו ומוקי ימצא חן בעיניה אך הבקבוק נתקע. תודה רבה לך נורית היקרה, ערב טוב ונעים.

תודה דני על מילים מבינות.

על אותה נערה שלא יודעת 

אוחזת בתמונה וחולמת על צעיר יפה התואר 

ולרגע ואולי יותר מחייה אותו שוב בפנטזיות שלה. 

ואלו הם רגעי חסד 

כי הוא שוב כאילו חי. 

ערב נעים יקרה

תודה אורנה יקרה על רגע החסד שנתת לי במילותיך.

ים וגלים 
גלים מתנפצים

תמונה בבקבוק

ושליחה על פני המים
ואותה נערה
מסירה שעווה
תמונה

בקבוק שנתקע

וְאֵין נַעֲרָה שֶׁתִּשַּׁק לִשְׂפָתֶיךָ...

פָּנֶיךָ אַחִי, אָבְדוּ לָעַד.

נגעת לי בלב

שיר שנכתב מלב ונכנס אל לב - 

חיבוק

המון תודה אביה יקרה

תודה על המילים הנוגעות

על רגישותן.

נורית יקרה

אישה של לב

מה אומר

זה זמן סכיני הכאבים מאותה מלחמה ארורים  , כואבים יותר

לא ארחיב

הרי את יודעת

מחבק , מחבק מלב

חבל על דאבדין

תודה יצחק ידידי

תודה על המילים הטובות

אתה הרי יודע...

תודה על החיבוק

היום הוא יום הזיכרון שלו...

תודה צבי על דבריך.

נורית יקרה

*************

התמונה של מוקי בסלון ביתך

לא נשתכחה מליבי.

תמונה חייה תלוייה על כותל

כמו ועוד רגע יפרוץ ממסגרתה.

שירתך מאד ריגשה אותי

מוקי יישאר לנצח עלם חמודות,

לעולם לא תמשה נערה

את הבקבוק שימשיך להשאר תקוע במצר גיברלטר,

את דמותו תנצרי

צרוב בליבך 

עלם חמודות ניצחי.

חיבוק נורית יקרה

ולא אוסיף

לילה טוב ושקט

ממני עליזה.

המון תודה עליזה יקרה

מילים מרגשות כתבת לי

מילים על מוקי

כמו הכרת אותו...

היום הוא יום הזיכרון שלו

הוא לעד ישאר אותו עלם צעיר

עם התלתלים.

למעשה גם עתידו. בדמיונך את רואה את קסמי האהבה נוגעים בו. לו היה עמנו עתה, בוודאי היה נשוי וסביר שבאושר רב, אב לילדים. אך... נותרו רק פניו.

מכאיב עד דמעות נורית שלי.  

תודה גלי אהובה על דבריך,

היום הוא יום הזיכרון שלו

נעלה לקברו

חיילים צעירים יעמדו דום לזכרו

וחברים בני שבעים יעמדו לידי

ויספרו לי על נכדיהם...

נורית אהובה

פניו אבדו לעד אך

נשמתו חיה ותחיה לעד

בלב כל אוהביו

יהי זכרו ברוך אשה יקרה ואהובה

יום נעים

באהבה גדולה

מרים

המון תודה מרים יקרה שלי

אכן הוא תמיד נמצא אתנו

בכל ארוע בחול חגיגה

וגם באבל.

יש לי נכד, שכל כך דומה לו

במראה ובשפת הגוף

ולא פעם הלב מחסיר פעימה

כשהוא מולי...

כן, אלו הם החיים.

תודה יקי יקירי,

אינני יודעת למה ומדוע, אבל ישנן שנים שהגעגועים עזים יותר,

אולי כי חברים שלו סיפרו לי על יום הולדת 70 שהם חוגגים...

אז נעשה לי עצוב נורא. 

עצוב, הרגשתי את כאב הכתיבה...פעימה חסרה

פניך אחי, אבדו לעד.

תודה לך על השיתוף

ארבעים ותשע שנים חלפו וכמו היה זה אתמול,

הכאב לא חולף 

הוא עדיין נער יפה

שאיננו.

.

נוריתי יקירתי, 

אולי כבר שבתם מבית העלמין - הבית האחרון של מוקי, אחיךְ. 

אני כותבת אֶת המילים האלה ואני יודעת כמה הן נבובות מצד

אחד, ומכאיבות מצד שני. 

ואני יודעת שאַתְּ מתייסרת כי אין נערה שתישק לפיו, כי 

מוקי היה צעיר מדיי, כי לעולם לא תדעי מה ואיך היו רגעיו

האחרונים. 

ואני חוששת לשלוח אֶת תגובתי, אבל - אלה המחשבות 

והרגשות שעולים אצלי אחרי קריאת שירךְ, ואחרי שראיתי 

אֶת תמונתו של מוקי - כל כך יפה, כל כך צעיר, על רקע טבע, 

או בית. 

טוב שהייתם אחים אוהבים. טוב שידעתם פרקי חיים ביחד. 

טוב שיש לך זכרונות מימֵי ילדותוֹ, אִתָּךְ. 

אולי במילים האלה אני פוגעת ברגשותייךְ. אִם כךְ, בבקשה, 

סלחי לי. 

אהבת אותךְ מאוד-מאוד, נוריתי יקירתי. 

שולחת לך חיבוק ונשיקה. 

שלךְ, אִתָּךְ, 

רבקה שלךְ

---

תודה רבקתי האהובה על המילים שנכנסו לי ישר ללב.

אן לא מכאיבות, את לא פוגעת ברגשותי

להיפך, הן כל כך טובות

הן מספרות לי איך מוקי נראה בעיני אחרים

שרואים את יופיו.

אספר לך על התמונה הזו,

זו התמונה האחרונה שלו, היא צולמה ביום כיפור כשנשמעה האזעקה.

מוקי היה בדירת הקומונר שלו בחולון, כמה ילדים-חניכים שלו היו אתו.

אחד החניכים היה עם מצלמה (עוד לא היו טלפונים חכמים), 

כשנשמעה האזעקה, מוקי חייך ואמר לילד: צלם אותנו מהר לפני שמפציצים אותנו...

כשישבנו שבעה, הגיעו כמה חניכים לניחום אבלים, והילד הזה,

בדחילו ורחימו הוציא את התמו נות, הגיש אותן להורים וסיפר את הסיפור..

את רואה, תגובתך סחטה ממני את הסיפור

ואני כל כך שמחה שסיפרתי לך אותו.

עוד מעט אנחנו יוצאים לבית הקברות

החיבוק שלך והנשיקה ילוו אותי בדרך...

תודה

נורית שלך.

ליבי איתך

אבל את נורית לא תשכחי לעולם את פניו

יהיה זכרו ברוך לעד

המון תודה אילה יקרה,

אי אפשר לשכוח, 49 שנים חלפו וכאילו רק אתמול בא המבשר...

עכשיו חזרתנו מבית הקברות

היום זה יום נפילתו.

שיר מרגש כתבת נורית יקרה לזיכרו של אחיך.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

לילה טוב

שמוליק

עוד לא קראתי וכבר מחייכת

מודה לך אורנה יקרה על החיוך

בימים אלו אני מחפשת חיוכים.