קצת אני , קצת אתם

לא היית ולא תהיי.   את משוררת של רגעים קסומים בהם מתהולל יופיו של הטבע עם תשוקת אנוש

רוח גוהר-

נשיקת אהבה ותשוקה

לִשְׁכֹּחַ אֶת הַכְּאֵב

הַמְּזֻיָּן שֶׁל הָעוֹלָם

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי

גְּרִידִית

רק קצת לשכוח את הכאב המזויין של העולם את מבקשת. להתמזג עם הרגע. רק קצת את מבקשת, אינך גרידית כלל וכלל.  

זועק, משאלה - במרחביה של אמא אדמה את משוועת לשכוח את הכאב של העולם המזויין. תודה רבה לך אורנה היקרה, המשך יום קסום.

דעי למצות את יפי הרגע ושכחי לחוש

את כאב העולם

המשך יום נעים אורנה אהובה

ממני מרים

בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאֲדָמָה

הָרוּחַ בִּטְפִיחוֹת אַשְׁמָה

אֶת הַכְּאֵב שֶׁל הָעוֹלָם

לְהַשְׁכִּיחַ מְנַסָּהּ

וְאַתְּ הָרֵי גְּרִידִית

לֹא הָיִיתָ  מֵעוֹלָם..

מקסים אורנה יקרה , את אף פעם לא היית גרידית. אהבתי.

יום נפלא

שמוליק

.

:))

מקסים-מקסים, המעבר החלק בין הרגעים. 

הצהרת האני בסוף השיר, על ההסתפקוּת במועט/קְצָת, 

מעגלת אֶת השיר. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

--- 

(אִם אינני טועה, הנוכחי מורכב משניים קודמים.)

---

אמא אדמה מדברת אליך, מייצרת עבורך רגעים של אושר. ודי לך בזה.

לאושר יומיומי-אדם 

מתפלשת ביופי הבריאה

והרוח גוהר

מנסה לשכוח את כאב העולם !

גרידית ... זה ממש לא את יקרה !

כתיבה לעילא ולעילא

תמיד מפתיעה מחדש.

מחבקת לערב נעים אורנה אהובה

בהערכה רבה

שלך עליזה.