על הבדים

לִהְיוֹת זְקֵנִים

וּלְהַרְגִּישׁ צְעִירִים

וְלִטְעֹם אֶת 

טַעַם הַחַיִּים

כְּמוֹ בַּשִּׁירִים

שֶׁכָּל יוֹם 

אַתֶּם כּוֹתְבִים..

שיר מקסים כתבת צביקה היקר , גם כשאתם זקנים עדיין מרגישים צעירים בעינינים מיניים ושיקפצו הקוראים שלא מאמינים.

שבת שלום ומבורך מלא באהבה

שמוליק

כאדם וחווה בגן עדן פרטי משלכם. אתם מטפסים כקופים על בדי העצים, עירומים כביום היוולדכם בתשוקה שאין לה סוף. 

כל עוד אתם טרזן וג'יין 

מה טוב 

שבת טובה

ומסביר לה ולנו הקוראים:

זה מה שמלהיב בלהיות זקנים:

לטפס למרומים הנמוכים

ולהישמט אל חולות נעורים.

נפלא צבי

.

או-אחחח ... 

:))

שְׁתֵּי השורות האחרונות - עונג עילאי לקריאה, להבנה ולדמיון. 

אהבתי מאוד, מאוד. מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---

וזה מה שמלהיב בלהיות זקנים:

לטפס למרומים הנמוכים

ולהישמט אל חולות נעורים.

ממש ממש כך

וואו, איזה תיאור מדוייק

רק מי שמגיע לגיל הזה,  של להיות זקנים, מבין

בדיוק מבין את התחושה הזו.

זה נפלא לטפס ערומים על העצים

ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד,

ואם למישהו יש משהו להגיד -

שיקפוץ לנו...