מְשׁוֹרֲרִים/וֹת שֶׁלִּי - -אמר פול צלאן: "שירה היא סוג של חזרה הביתה." - במת הדיון כמה וכמה

הנך אם המילים 

הוויתך, נשימתך שזורה אותיות 

דם גופך זורם אהבה ללא תנאי 

שאת פורטת לנו במילותייך. 

 גם אני לעולם לא אומר כי אני משוררת 

כותבת מילים 

אוהבת אותך אשה

.

אביה יקרה, אהובה, 

זאת לא הפעם הראשונה שאַתְּ מייחסת לכתיבתךְ ערך נחות 

מן הערך של כתיבת חברינו כאן. 

אַתְּ יודעת - אַתְּ ואֲנִי דומות מאוד בנושא ההערכה לכתיבה 

האישית של כל אחת מאִתָּנוּ. 

(בואי נייסד מועדון. מה דעתךְ?) 

באשר לכתיבתךְ, רצוני הוא ש- 

תמשיכי לכתוב!

ואני אמשיךְ ליהנוֹת מאוד-מאוד משירייךְ. 

תודה רבה-רבה-רבה על החמישייה שהעלית הפעם!

אוהבת ומעריכה אותךְ מאוד, 

שלךְ, 

רבקה

---

בערוגת תפארת

תודה

הזרע הזה מוציא ניצנים

ומתפתח

עד שהפרח נפתח ומפיץ את יופיו

ואת ריחו.

רק תיקון קטן אביה יקרה 

אינך להקת חימום 

אינך עומדת בפינה

את חלק מאתנו

כולנו כמו אגודת שיבלים אחת

כולנו כותבים כי זה בדמנו

בתוך לבנו

ואנחנו לא ממש משוררים,

לפעמים יש קמטים בשיר

והם זקוקים למגהץ שיחליק אותם

ולא תמיד יש מגהץ חם בהישג יד.

אז אביה יקרה,

המשיכי להיות חלק מאתנו

המשיכי להביא לנו את הים

או סתם קונכיה שכשמקרבים אל האוזן

שומעים את הים

ולפעמים אפשר להתחבא בתוכה.

המשיכי להנביט את הזרעים בתוכך.

אנחנו להקת החימום לשירייך הניפלאים

ואת-המשוררת אשה אהובה ונהדרת

רק טב מכל הלב

ממני באהבה

מרים

את מתחילה את שרשרת השירים הארספואטיים הנפלאים האלה, בקשר עם כותבים נוספים. שגם הם מקורות ההשראה שלך. אך יותר מכל, ההתבוננות הפנימית אל עצמך עד אשר מן הזרע הנובט צומח שיר מופלא. 

אביה יקרה

************

חמישיה פוצחת בגדול . ..

משוררת מבטן ומלידה,

כבר כעוברית ברחם הורתך 

צרבת מילים.

עם השנים הולכת ומשתבחת

ואת ענקית.

אז ... אל תמעיטי בערכך

יש לך שירים מדהימים

וחיבור נדיר לים.

את מביאה עם כל שיר

משוב מרענן לאתר,

שוזרת בדרכך הייחודית

בין זהב חול , צדפים

ותכלת רקיע .. 

ובקשה קטנה לי אליך .. 

אל תשתני לעולם.

באהבה רבה ובהערכה

שלך

עליזה.

כָּאן בְּדֶרֶךְ הַמִּלִּים

לָךְ אֲנַחְנוּ מוֹחֲאִים כַּפַּיִם.

אֶת הַיָּם וְקֶצֶף הַגַּלִּים

אַתְּ הוֹפֶכֶת לַשִּׁירִים

שֶׁאוֹתָם קוֹרְאִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת

גַּם זוּגוֹת שֶׁל אוֹהֲבִים.

הַמִּלִּים בְּשִׁירָתְךָ

אוֹתָם הֵם

מְלַטְּפוֹת וּמְחַבְּקוֹת,

וּבְלַחַשׁ לָהֶם

הֵן מַסְבִּירוֹת

כַּמָּה יָפִים הֵם הַחַיִּים.

כָּאן בַּדֶּרֶךְ הַמִּלִּים

כֻּלָּנוּ מְקַוִּים

שֶׁתַּמְשִׁיכִי לִכְתֹּב

שִׁירִים קְצָרִים

אוֹ אֲרֻכִּים,

שֶׁאֶל הַלֵּב הֵם נִכְנָסִים.

תודה אביה יקרה על השירים הקצרים שכתבת. כל שיר מרגש , כל שיר נוגע, ואני עוצם את העיניים ונושם אז השראה מכל שיר שאת כותבת, ואז שיר כותב  ולך אותו אני מקדיש בחזרה.

יום טוב ומבורך מלא בשירה נפלאה.

שמוליק