אולי היום

אהוב אהבתי יקרה

תודה

מעולם לא היה הביוקר כה קסום,ומשלהב, בריחו בקיסמו ובפיתויו.

גם ההתחלה עם " מושחת שדי" הריהע מופלאה ויפהפיה.

כמו כל השיר בעצם

אין אהבה כזאת בנימצא

וכרגיל אין מילים

רק מחמאות 

יום מקסים-לך המקסימה

באהבה מכל הלב

ממני מרים

מעורר תהיות - את יוצאת אליו ומקבלת את פניו מידי יום ואת תוהה על כך שהוא מאחר. תודה רבה לך אורנה היקרה, יום קסום.

בוודאי מכילים מגעים מרטיטים, 

במיוחד כשלאצבעות יש ריח של הביוקר.. (והמבין, אולי הבין)..

והחלק השני

את מאחרת בגלל העינוגים העצמאיים

ושואלת אותו עד כמה מאוחר את יכולה להגיע אליו,

כי ממילא אין יום שאת לא יוצאת אליו,

גם כשהוא לא נמצא את יוצאת אליו 

כשאת מושחת את שדייך.. 

מדהים ונפלא!

אוהב את הפתיחות הנהדרת הזו שלך! 

וכשהוא טומן את פניו בין שדיך

הוא מריח אותם 

כמו שהוא מריח את ריח אצבעותיך...

ריחות מיוחדים את מפיצה

והוא סופג אותם  כי

אין יום שאינך יוצאת אליו.

מקסים שירך אורנה יקרה.

כִּי אֵין יוֹם שֶׁאֵינִי

יוֹצֵאת אֵלֶיךָ

אולי היום

***********

יש בידייך סודות כמוסים,

מעסה חמוקייך,

ניחוחו של הביוקר, כובש ...

וגם אם מאחר הוא ...

אתם בשניים.

מסעיר

ארוטי

מרענן

כתוב היטב.

חיבוק ליום אוהב אהובה

מצפה לשירך הבא ...

שלך

עליזה.

.

:))

" ... / רֵיחַ שֶׁל הַבְּיֹקֶר / ... "

החושניוּת התמימה הזאת, השובבוּת הילדית שבשיר, 

וכפל המשמעוּת של שתֵּי השורוֹת האחרונות, 

מְסַפְּרוֹת מהו כישוף בשירה. 

(אהבתי מאוד, ברור. נכון?)

תודה רבה-רבה-רבה, אביה אהובה, משוררת יקרה לי. 

חיבוק, 

רבקה

---

את האיחור שלו רשמת ביומנך, הציפייה הגדולה לבואו. וכל כך אהבתי את הריח של הביוקר מאצבעותיך. 

לא מאחרת

וזה נפלא לחיות את החיים באהבה הזו 

אַף פַּעַם לֹא מְאֻחָר

אַל אָהוּב לִבֵּךְ לְהַגִּיעַ

עִם סוֹדוֹת בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

כִּי עוֹד מְעַט הוּא הֲרֵי יוֹפִיעַ.

מקסים אורנה יקרה , אף פעם לא מאוחר להגיע לאהוב ליבך.

יום טוב ומבורך מלא באהבה

שמוליק