כְּלוּב יְלָדִים

גם אני תמיד רציתי 

אבא אסר 

הבאתי כעובדה מוגמרת 

והכי נקשר אליו אבא . 

מקסים שירך מקווה עם השנים כי פיצית 

אהבת בעלי חיים אהבה מיוחדת

תודה אורנה יקרה,

לי היה את הים כפיצוי

הייתי יורדת אליו יושבת לחופו

וחולמת...

ילדי היו הפיצוי שלי

הם גידלו כל חיה שחפצו.

לנפץ שערים

רק טוב יקרה

תודה יצחק ידידי.

זועק - סגרו אותך בכלוב למרות שאת רצית לצאת אל המרחבים כמו הציפור שהיתה לך בכלוב. תודה רבה לך נורית היקרה, המשך יום קסום.

נורית אהובה

הכל לטובה-הרווחת בזכות זה את דמיונך הפורה

ולכן את מרקיעה לשחקים בשירייך היפים

אוהבת אותך מאוד

מרים

אכן הדמיון היה המפלט שלי

הייתי יורדת לחוף הים ושם

הייתי בת מלך או מלכה של פירטים

והפלגתי בספינה

לחופים רחוקים...

היה לי מזל שגרנו קרוב לים

הייתי יורדת אל הים ושם

הייתי בונה ארמונות והייתי  בת מלך

והפלגתי לחופים רחוקים...

זיכרון ילדות כואב, אשר יצר את המשוררת שאת. הכמיהה שלך למרחבים בעוד המגבלות מבית לא איפשרו דבר. כך התיידדת עם הדמיון הנהדר מכל המשמש אותך עד היום. איזה שיר מרגש. 

את כל כך צודקת.

הייתי יורדת לחוף הים ושם

הדמיון לקח אותי למחוזות קסומים.

הייתי בונה ארמון בחול ואז הייתי בת מלך

ושודד ים או נסיך היו חוטפים אותי ולוקחים אותי בספינתם

והייתי מגיעה למקומות קסומים...

כן, הדמיון היה המפלט שלי.

עד היום הוא לוקח אותי למקומות קסומים.

ואולי עוד קיימים

אך ילדים נפשם רוצה להיות חופשיה

היה לי מזל שבתור ילדה הדמיון עבד אצלי שעות נוספות.

הייתי מפליגה על כנפי הדמיון למקומות קסומים.

.

אני קוראת - ואני מבינה שאֵין נחמה על מה שנמנע מאִתָּנו 

בימֵי הילדוּת. 

ואני מבינה שהחלטתם נבעה מצרוּת אופקים. הרי אצל משפחות 

במצוקה כלכלית לא חסר כלב, לא אז ולא עכשיו. 

אקווריום עִם דגים לילדה, או לילד - זֶה עֹנֶשׁ. 

היה לי קשה לקרוא וקשה לי מאוד להגיב, נוריתי יקירתי. 

פתאום כל מה שהיה לי מובן-מאליו בילדותי - התרנגולת הננסית

והציפור החופשית בחצר הבית בעיר, והבית מחוץ לעיר עִם 

שדותיו -  אני שואלת אֶת עצמי איך ומי הייתי היום לוּ גדלתי

בלעדיהם. 

זאת התגובה שלי לשירךְ, לכאבךְ, נוריתי יקירתי. 

שולחת חיבוק ומשלבת בו ניחוח שדות ואורנים שעדיין דבק בי, 

ונשיקה על הלחי, ונשיקה על המצח, 

והמון-המון אהבה ממני רק אלייךְ. 

רבקה שלךְ

---

תודה על ריח האורנים ועל ניחוח השדות.

היה לי מזל שגרנו קרוב לים,

אז בגיל שכבר יכולתי לרדת לרחוב לבד,

הייתי מתרחקת אל הים יושבת על צוק הכורכר

מביטה אל הגלים ואל האופק

וחולמת...

וזה היה הסוד שלי,

הדמיון והחלומות לקחו אותי רחוק.

אחר כך ציירתי לי אותו...

תודה רבקתי היקרה על סיפור ילדותך

תודה על הדברים ששלחת לי עם חיבוק

ועם נשיקה על הלחי ועוד אחת על המצח

זה הכי שווה.

שולחת לך גם מכאן את אהבתי הגדולה

עם חיבוק ונשיקה.

נורית שלך.

אבל אצלי היה אחרת - גרנו במושב… ( בעברית צחה - כפרה על ההורים שלי … 

הכל נתנו לנו חופשי … בעניין הזה של בעלי החיים 

היו לנו סוסים פרדות תרנגולים כלבים אווזים ברווזים פרות … מושב במיטבו !! 

היום, זה לא מושב כמו שהיה פעם… ואני לא פעם כותבת את זעקתי על הנוסטלגיה הזאת … 

תודה שנתת לי לברבר…:)) 

ואני אתן גם לך לברבר- בשיר שפיספסת - בקארמה הטובה ללב - 

כתבת נהדר ! 

איזה כיף היה לך כילדה.

לי היה רק הים ושם הייני רוכבת על הגלים ועל כנפי הדמיון

והייתי מפליגה למקומות רחוקים.

וכבר ביקרתי בקרמה הטובה ללב וברברתי לך שם...

אגב- היה לנו גם ים( חוף ניצנים 

וגם היו נחשים ( שביקרו במקלחות חחח ) לטאות זיקיות מה לא … 

אחחח החיים החיים הטובים …  יש שיר כזה 

אכן היו אלו ימים אחרים

אז הייתי יורדת לחופו של הים וחולמת...

את חולמת על מרחבים
וסגורה כמו ציפור בכלוב
עפה עם הדמיון
חולמת על סוסי פרא דוהרים

ואת רוצה להיות כמוהם
כלב - אי אפשר

ולא היה כלב
ולא היתה ציפור
רק כלוב ואקווריום דגים

יפה הסוף 

לֹא הָיוּ אֵלּוּ אִלּוּצִים

זוֹ הָיְתָה צָרוֹת אֳפָקִים שֶׁלָּהֶם.

תודה וערב נעים

את צודקת, כל שנותר לי היה לחלום

אז הייתי יורדת לחוף הים

הייתי בונה ארמון בחול ואז

הייתי בת מלך או אשת פירט

והייתי מפליגה על כנפי הדמיון

והייתי שטה בספינה לחופים רחוקים...

העיקר שהספקתי לקרוא...

כבר כילדה קטנה הייתי בורחת אל חוף הים

יושבת על צוק הכורכר ומביטה אל הגלים ואל האופק.

כְּמוֹ צִפּוֹר 
אַתְּ חָפְשִׁיָּה בַּמַּחֲשָׁבוֹת
וְעַל גַּבֵּי הַדִּמְיוֹן 
אַתְּ מַפְלִיגָה אֶל הַחֲלוֹמוֹת
שֶׁל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁל הַיַּלְדוּת
כְּשֶׁאַתְּ  עַל סוּס פִּרְאִי רוֹכֶבֶת
בָּעֲרָבוֹת הַבּוּכְיוֹת
עַכְשָׁו נִשְׁאֲרוּ הַזִּכְרוֹנוֹת
עַל יָמִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד

שיר מקסים כתבת נורית יקרה , על חלומות על חופש שנמנע ממך באותם ימי ילדות.

לילה טוב

שמוליק

תודה על הסוס הדוהר...