הייתי ילד חרש

זו הגדולה שבך, הכוח העצום. פרצת כל מחסום, צעקת את שלך ויהי מה! ומילים שלא יכלו להאמר-נכתבות עתה בשירתך המופלאה. איזה שיר נוגע ומרגש כל כך. 

יצא ויצא 

ודרכך מופלאה להביע זאת 

ייחודית ונוגעת 

כי עיתים מילותיך צועקות. 

שבוע טוב יקר

קשה לנהל חיי חברה במצב כזה, אודי יקר. חיבוק 

אוהו.   

חיי החברה שלי תוססים ברמות בלתי אפשריות 

חברים משתי הכיתות ועוד שאספתי בימי חיי  ומפגשים לאין סוף....לפעמים מחפש את השקט 

עַכְשָׁו הַחַיִּים וְאַתְּ מִתְבּוֹנְנִים בִּי

דֶּרֶךְ דִּשְׁאֵי  הַגַּן, לְשָׁם – פָּרַצְתִּי...

עשית זאת בדרכך המיוחדת אודי היקר,

והיא יודעת זאת וגם אנחנו כאן באתר.

שיר עוצמתי כתבת חבר יקר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

.

רגע ההיחשפוּת אף הוא רגע ההתפרצוּת של התכנים. 

גם של אלה שהם בלתי נשמעים לכאורה. 

שיר קשה. בעיקר, לַכּוֹתֵב אותו. 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

ועוד איך פרצת, 

אז נכון שלא שמעת, אבל למדת לחיות עם המום

והשתדלת שהוא לא ממש יפריע לך

לא ימנע ממך לרכוש חברים

להיות אחד מהחברה.

זה בטח לא היה פשוט, אבל הצלחת.

צעקתך נשמעה,

בשיריך אתה מספר על חברים

על המון חברים שמלווים אותך כל כך הרבה שנים.

מרגש השיר, אודי ידידי

מרגשת הכנות שבו.

והאמת? ....מצטער שהעליתי אותו!

אבל די ...אבוד ותודה על המחמאות!