מק'י

הו תמר  גוז'נסקי הנאמנה והמסורה. מי יגול עפר מעינייך. הנה רחלי זוכרת אותך ואת הנפילים האחרים.משה סנה החכם באדם.רק דוגמה

הוא ולנין, אבא שלי סגד להם :) ממשה עד משה לא היה כמשה סנה ... ממש הסנה הבוער :) 

בחיים הללו אנו הופכים 

תוצר של ילדותנו , הוויתנו נבנית 

עם הגרורות הללו

ואט אט עם השנים מתגבשות הדעות בנו 

ומה אומר אהובה 

החיים דינמיים תמשיכי לרקוד אותם 

כי אין ברירה אחרת 

שבוע שכולו אהבה לך

בטח שלא אבגוד בזכרונות האלה, מי הבין משהו פוליטי? 

ילדי הקומוניסטים היו מוחרמים ואומללים. אני זוכר עד היום את ריח הפלקטים והדבק החריף שמילא את חלל המרתף של השכן שהיה ראש לקומוניסטים בנושבה.

תודה לך, אכן אני הייתי מאותם ילדי קומוניסטים דחויים בעיני החברה ... עם עולם תרבותי שרק נפתח לעיניי

בשבילי מק'י היתה

ראשית המחול שלי..

אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה  אבל משהו טוב זכרת 

כשהייתם שייכים למשפחת מק"י..

יפה רחל היקרה על השיתוף והתובנות שעולות מהשיר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

תודה שמוליק יקר 

כך אנו מגבשים דעות פוליטיות, במרבית המקרים. מהבית בו גדלנו. גם את, מן הסתם. אביך שינה מעט את גישתו למק"י, בעוד את סוקרת את ההתפתחויות, השינויים ועדיין דבקה ברוח הדברים. טוב שכך. 

רחל יקרה

***********

בילדותך נחשפת למפלגה

קומוניסטית ישראלית

בשבילך זה היה ראשית מחול.

אלה היו ימים אחרים.

אצלנו בבית ההורים החדירו בנו 

את תורת מחל.

שנים הצבעתי עד שחל המפנה 

והצבעתי למגוון מפלגות.

אני לא כזאת מבינה בפוליטיקה

אבל הזיכרונות

מושרשים בנו

ולא משנה מה יהיה.

ואוו כתיבה עמוקה

נהניתי לקרוא

את משהו משהו רחלי.

שבוע של בשורות יקרה.

.

באותם ימים הנושאים העיקריים נסבו סביב הערכים. 

וילנר, משה סנה - כל אחד מהם ייצג ערכים. כך המפלגוֹת. 

היום - המם. 

חבל שהגעגועים לא תורמים. 

:))

תודה רבה-רבה-רבה, רחל אהובה. 

אגב: היום יום הזיכרון ליצחק רבין בלוח העברי. 

אגב ב': גם הוא ייצג ערכים. אז לא רצחו אותו במרכז בשוק

אלא בפאתי הכיכר... 

שלךְ, 

רבקה

---

פעם זה היה אחרת.

את מעגלה זיכרונות של תנועה

של אנשים ושל חוויות ילדות.

מק"י, התנועה הקומוניסטית של פעם...

את זוכרת את אבא שלך ואת ההערצה שלו 

והיה את מי להעריץ.

אני גדלתי בבית של מפא"י

אבל דיברו על משה סנה או וילנר בכבוד

כי הם היו אנשים בעלי שעור קומה

התנגדו לכל דעה שלהם, אבל ראו בהם בני אדם.

כן,

הזמנים השתנו.

מעניין-גם אני יפואית בעברי

אולי ניפגשנו פעם?

היכן גרתם?

יום נעים

מרים