סִפּוּר חַיִּים

כל רגע קטן הופ עבר... 

לאו טסה צדק 

אהבתי

אתה צודק, צריך ללמוד לחיות עם הכאב.

היה לך ממי ללמוד

תודה שהעברת לנו הידע ו חוכמה

חייך היו עמוסי חוויות. כשאת סוקרת את חייך את רואה בבירור את כל אשר בהם. הטוב, וגם ההתמודדויות הקשות שהיו לך עם אובדן וכאב. 

הגישה שלך לחיים נובעת מפילוסופיה עמוקה וחכמה. הידיעה כי את העבר לא ניתן לשנות, על כן את בוחרת להתמקד בהווה. לחשוב כמה שפחות על העתיד, ולא להתנהל על פי העבר.

הווה-זה הזמן הנכון להיות בו.

שיר חכם ומרגש הוא זה. 

המון תודה אהובה שלי,

לפעמים לוקח הרבה שנים ללמוד את זה

אבל כשיודעים שכך צריך לקבל את החיים

הדברים נעשים קלים יותר להבנה ולקבלה.

כתבת כה נכון 

הרי הוויתנו נוצרה ממה שעברנו ועדיין עוברים 

העצב, השמחה, החיוך או הדמעה 

ובכנות איני יודעת אם אני זוכרת באמת באמת 

מה הייתי בעבר 

כן זוכרת שמחה. 

לכן לחיות את העכשיו 

נפלאה את , נגעת בי

המון תודה אורנה יקרה

מרגש שדברי מדברים אליך

שאת יודעת בדיוק מה כתבתי.

תודה.

ואת ידעת לקבל את הכאב ואת האובדן. להפנים אותם, לקבל אותם, מבלי צורך (גם יכולת) למחוק את העבר.. 

עם כל הכאב שנותר כצלקות עמוק בנפש ובגוף, את הבאת את גופך להחלמה 

והמשכת את חייך.. 

כמה כוח ואומץ יש בך נורית יקרה!  

זה לא קל ולא פשוט,

אני זוכרת את אמא שלי שתמיד אמרה:

צריך ללבוש פנים שמחות גם כשנורא עצוב וכואב בלב.

אז כן, למדתי לחיות עם הכאב וגם לצחוק ולשמוח

ואני מודה לאלו שעומדו לצדי תמיד תומחו בי

ולא נותנו לי ליפול.

מעודד, אופטימי, מרגש, מקסים - למדת לחיות עם העבר שלך למרות הכאב האופף אותך. תודה רבה לך נורית היקרה, המשך יום קסום. שלא תדעי עוד צער, המון הצלחה בהמשך דרכך במסע החיים.

אכן, זה לא קל אבל למדתי לחיות עם הכאב והאובדן

כי אחרת זה לשקוע אל תוך יאוש

ולא לראות את השמים הכחולים ושמש שזורחת כל יום מחדש

ולאבד את היכולת לצחוק ולשמוח.

לחיות בשלום את ההוה

נפלא

זה לא קל, אבל צריך ללמוד להתגבר על כאבי העבר,

הם לא נעלמים אבל אפשר לשמר אותם

ויחד איתם גם לצחוק ולשמוח בהווה.

כְּשֶׁאַתָּה מְדֻכֶּה - אַתָּה חַי בֶּעָבָר

כְּשֶׁאַתָּה חָרֵד - אַתָּה חַי בֶּעָתִיד 

כְּשֶׁאַתָּה בְּשָׁלוֹם עִם עַצְמְךָ - אַתָּה חַי בַּהֹוֶה.

המסקנה שהגיע איה לאו טצה ממש נכונה.

העבר עבר והעתיד עוד לא הגיע וכל שנותר

זה לחיות את ההווה, ורצוי ליהנות מכל רגע אך לא על חשבון זיכרונות העבר וחלומות עתיד.

שנשמע רק בשורות טובות

שמוליק

אכן איש חכם היה לאו טצה, יש מה ללמוד מדבריו

אני אוהבת לעיין מדי פעם בספרו על הדרך...

.

נוריתי יקירתי, 

שלחת אותי למסע מרתק ואולי אינסופי עבורי:  

התחלתי עִם "הוויה וזמן" מאת היידגר, המשכתי עִם "גיל 

התבונה" מתוך "דרכי חירות" מאת סארטר (לא יודעת אִם

הספרים הנ"ל תורגמו לעברית), ו-  יש עוד. ברור. לכן, 

החלטתי להגיב לך, לשירך, לפני שאלך לאיבוד סופית 

וקטגורית. 

אז - יש לי קצת בעיה בנוגע ל-לכתוב אֶת העָבָר.  

מה היה אומר אחד מרסל פרוסט? 

הבנתי אֶת כוונתךְ. אלא ש- כאמור, יש לי קצת בעיה: 

נרצה או לא, אנחנו מתייחסים אל העבר כאל עובדה. 

לא ארחיב בנושא כי לא אסיים אֶת תגובתי לשירךְ, 

ואומנם ההיבט הפילוסופי חזק מאוד בּוֹ, חזק יותר הוא 

ההיבט האישי הפנימי שלךְ. ההתנסוּת שלךְ. החוויה שלךְ. 

ואַתְּ, בתבונה וברגישוּת, למדתְּ לשלוט בחוויה שלךְ בהוֹוֶה. 

בָּרגע שֶׁאַתְּ חיה עכשיו. 

אני קוראת שוב אֶת שירךְ. אַתְּ יודעת מה אֲנִי מכירה מֵחַיַּיִךְ. 

אוכל לומר לךְ Chapeau ואוכל לומר לךְ שהוספתְּ לי לא רק 

חומר למחשבה אלא - אולי: בעיקר - חומר רב לָרגשוֹת. 

אהבתי אֶת שירךְ: מדַבר אליי. נוגע בי. 

שיר מעולה. מעולה.

קבלי את תודתי העמוקה ממני הקטנה (לא רק בגובה). 

אוהבת אותך המון, המון,

ושולחת אלייך נשיקה למצח, נשיקה לכל לחי וחיבוק אוהב. 

רבקה שלךְ

---

תודה רבקתי היקרה,

ריגשת אותי בדבריך ואני שמחה שאהבת את מה שכתבתי.

אני מנסה לא ללכת בעקבות הזמן האבוד...

אספר לך על השיר הזה, הוא נכתב לפני שנים רבות רבות.

חיפשתי בערמת ניירות עליהם כתובים מתכונים , מתכון להכנת תבשיל

ואז מהצד השני גיליתי את השיר הזה.

זה היה בתקופה שקשה היה לי להתמודד עם העבר, הוא לא נתן לי להרדם

ואז, כשכל ביני הבית ישנים,  הייתי מתיישבת בפינה במטבח ומשרבטת על דף את מחשבותי.

בזכות המתכון שהיה כתוב מהצד השני זה נשמר.

וגם כשמצאתי, לא ידעתי אם לפרסם, יש לי בעיה עם פרסום רגשות כאלה.

אז שוב תודה רבקתי שאת מבינה ואת יודעת.

תודה על ההערכה שלך, שכל כך חשובה לי.

ותודה ענקית על החיבוק והנשיקות

ובעיקר על האהבה שלך.

אוהבת אותך המון

אוהבת אותך עד השמים -  ובחזרה.

נורית שלך.

נורית יקרה

************

העבר, חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם,

אין עתיד ללא עבר.

כמה שנאמר שהתנתקנו מהעבר,

הוא קיים תוכנו כחלק בלתי נפרד.

זו התאוריה שלי.

אני בעד

לחיות את ההווה כמו שצריך,

בשלום עם עצמך

מבלי לחשוב יותר מדי על העתיד.

הזמן קצר ויש לנצל כל יום שחולף.

חיבוק ללילה טוב ושקט נורית יקרה

בהערכה גדולה

ממני עליזה.

את צודקת, קשה להתנתק מהעבר

אבל -צריך לדעת לשים אותו בצד

אחרת הוא לא יתן לנו להתקדם ולחיות בהווה

וכמו שאמרת, הזמן קצר...