נֶאֱמָנָה כְּתָמִיד

כְּמִדֵּי בֹּקֶר,

 גַּם הַבֹּקֶר שֶׁל הַיּוֹם

עָלָה בַּיָּם שֶׁלִּי,

 הֲלֹא הוּא בֵּן זוּגִי וַאֲהוּבִי

חָזַרְתִּי אֵלָיו מֵאַרְצוֹת נֵכָר.

הַיָּם שֶׁלִּי

שָׂמַח לִרְאוֹתֵנִי

בְּעֵת הְיוֹתִי פּוֹסַעַת לִקְרָאתוֹ בָּחוֹף.

הִתְרוֹנֵן לִבּוֹ לִקְרַאת הַנִימְפָה שֶׁלּוֹ

נוֹהֵג כְּמוֹ מְגַלֶּה אוֹתִי

 כֹּל פַּעַם מֵחָדָשׁ 

מְשַׁגֵּר אֵלַי גַּלִּים קְטַנִּים,

 מְעַנְּגִים, מְלַטְּפִים כַּפּוֹת רַגְלָי

אוֹמֵר:

 אַתְּ אִתִּי נֶאֱמָנָה כְּתָמִיד 

 וַאֲנִי אוֹיָה לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי כִּי נָטַשְׁתְּ
 

 אָכֵן צָדַק,

  לִפְנֵי זְמַן קָצָר נְטַשְׁתִיו

 רַק לִזְמָן קָצָר

הָלַכְתִּי לֶאֱהֹב מָקוֹם אַחֵר
בְּיַבֶּשֶׁת אַחֶרֶת

 חִפַּשְׂתִּי גִּוּוּן

אוּלַי טַעַם חָדָשׁ שֶׁל אַהֲבָה.
אַתֶּם יוֹדְעִים כְּדֶרֶךְ נָשִׁים

 לְעִתִּים הָחוֹשְׁקוֹת בְּאַחֵר
לָחוּשׁ טַעַם שֶׁל אַחֵר

 כְּתַאֲוַת גְּבָרִים לְעִתִּים

 הָחוֹשְׁקִים בְּאַחֶרֶת
כְּמֵהִים לָחוּשׁ.

 נָשִׁים - גְּבָרִים

 הַתְּמֵהִים מַהוּ מַגָּעוֹ

שֶׁל גּוּף אַחֵר,

                חָדָשׁ,

                       שׁוֹנֶה.
 

יָפֶה הָיָה הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו הִפְלַגְנוּ

 שָׁם בָּאָרֶץ הָאַחֶרֶת

 הַסָסְגוֹנִיוּת הָיְתָה שׁוֹנָה..
בִּצְעַדַי המִתְלַלְיְנִים
פָּסַעְתִּי מֻרְעֶבֶת בִּרְחוֹבוֹת הַנָּהָר
 הִטְמַעְתִּי דֶּרֶךְ שָׁבְּלוּלֵי אֹזְנַי

אֶת הָחֲדִירָה שֶׁעָשׂוּ בִּי
קוֹלוֹת הַמַּפָלִּים הַמְפַכְפְּכִים
לִטַּפְתִּי בְּעֵינָי אֶת הַמַּיִם

הַמִּתְעַרְטְלִים לִקְרָאתִי בָּאֲגַמִּים
 נָעַם לִי הַכֹּל.

 צָעַדְתִּי

בֵּין חֻרְשׁוֹת הָעֵצִים הַיְרוּקוֹת
 וְאָז נִדְלַק בִּי הַזִּכָּרוֹן
טִלְטֵלַנִי, הֵעִירַנִי

 וְהֶחְזִיר לִי טַעַם עֲלוּמִים
כֹּל כָּךְ נָעַם לִי הַזִּכָּרוֹן
בְּיַד רַכָּה הֵעִיר וְהֶחְזִיר לִי פֶּתַע

 טַעַם עֲלוּמִים

 וְגָּז הָחֵשֶׁק לַחְטֹא
לַחוּשׁ בְּעוֹרִי מַגָּעוֹ שֶׁל אַחֵר

 וּמַגָּעִי בְּאַחֵר
 

בְּלֵב מִתְרוֹנִן שַׁבְתִּי אֶל אֲהוּבִי

שֶׁאִתִּי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים וְעַד הַיּוֹם
זָכַרְתִּי בְּעֵינַיִם מִתְלַחְלֵחוֹת

עֵת הוּא וַאֲנִי

צָעַדְנוּ יָד בְּיָד

בִּשְׁעוֹת דִּמְדּוּמִים
מַחְלִיפִים הוּא וַאֲנִי

מַבָּטִים לוֹהַבִים

 זֶה לְזוֹ נִשְׁבַּעְנוּ אֱמוּנִים.
 

שָׁנִים רַבּוֹת חָלְפוּ מֵאָז

גָּעֲשׁוּ בְּתוֹכֵנוּ

תְּשׁוּקוֹת נֶאֱהָבִים צְעִירִים,
אַהֲבַת עֲלוּמִים

 שֶׁנְעֶשְׂתָה אַהֲבַת עוֹלָמִים

 וְעֲדַיִן הָאַהֲבָה עַזָּה הִיא,

 גַּם אִם בִּטּוּיֶיהָ הִשְׁתַּנּוּ
 

חוֹזֶרֶת אֶל אוֹתָהּ אַהֲבָה

 זוֹ  שֶׁהִפְגִּישָׁה אוֹתִי וְאוֹתְךָ
 וּשְׂמֵחָה שֶׁלֹּא נָטַשְׁתִּיהַ.

 חָזַרְתִּי גַּם אֶל הַיָּם שֶׁלִּי -

שַׁבְתִּי אֵלָיו מְאֲגַמִּים וּנְהָרוֹת בְּאֵי שָׁם רָחוֹק

שָׂמַחְתִּי לִנְטֹשׁ אוֹתָם
 כְּדֵי לַחֲזֹר אֶל חֵיקְךָ הַכָּחֹל הַגָּדוֹל.

בשנת 2015 נסעתי לקרואטיה וסלובקיה
הרגשתי ש"בוגדת" בים שלי 
ושם נכתב השיר 
חזרתי באהבה לחוף ילדותי - שדות ים
ולא נוטשת לעולם
נשבעתי אמונים
שבוע נעים