כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא... מוקדש לרבקה היקרה

למקום שלך רק הדרך שונה

יפה ההקדשה לרבקה

אכן זה המקום שלי...

כן, למרות כל מה שעברתי ניסיתי לא להשתנות

להשאר אני.

חוויות החיים, הדרך - היא זו המעצבת את אישיותנו. לרגע את רוצה לחזור במסע הזמן, לחשב מסלול מחדש. אך יודעת, כי לו זה היה אפשרי, הייתה זו נורית אחרת בתכלית. 

אכן זה היה המצב, רציתי לחזור בזמן

אולי היתי יכולה לשנות דברים

אבל אז הייתי, כמו שאמרת, נורית אחרת

ואולי אז, הנורית הזו לא הייתה פוגשת אותך -

אז באמת שלא שווה היה לי להיות נורית אחרת

נורית יקרה

***********

בכל השבילים 

בכל הדרכים

בכל המקומות

במימד זמן

בכל חלל שהו

תשארי את

נורית

ואל תשתני

לנו לעולם.

מרגש ועומקי הכתוב 

קראתי והתרגשתי

עונג !!!

ראוייה רבקה שלנו להקדשתך !!!

חיבוק לערב חמים ונעים

ממני עליזה.

תודה עליזה יקרה על תגובה מרגשת,

היום זה כבר "אבוד לי"

אז מבטיחה לא להשתנות.

זה קורה
שהדרך מתמשכת
זה קורה
יש ללכת, ללכת.

שום דבר לא ידוע
לא שנה, לא שבוע
יש לנוע, לנוע
ולחשוב שהייתי יכול
לחזור על הכל
אבל בן אדם
זה קורה.  (כתב שמוליק קראוס, שר אריק לביא)

בְּדַרְכֵי הַחַיִּים מִתְהַלֶּכֶת

לֹא מַבִּיטָה לְאָחוֹר

לֹא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הֶעָבָר

כִּי שָׁם כָּבָה הָאוֹר

רַק אֵלֵי אֹפֶק מַבִּיטָה

שֵׁם הַקֶּשֶׁת מְאִירָה

וּמַחְלִיפָה צְבָעִים בְּאַהֲבָה..

שיר מקסים כתבת נורית יקרה , לא משנה באיזו דרך נצעד , תמיד נהיה אנחנו בסופו של יום. 

ההקדשה לרבקה בהחלט ראויה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

תודה שמוליק על השיר של שמוליק קראוס

ותודה על המילים שלך,

שהן כל כך נכונות.

קל לנו ובעיקר לי 

אילו ואילו  (ואחטא אם אומר שכמעט אין יום שלא 

חושבת על כך)

אך דרכנו טצרה הוויתנו 

ואולי הפוך 

הוויתנו יצרה דרכנו 

מענין אם היה ניסוי שכזה כמה היו עושים זאת 

נפלאה את נורית יקרה 

ושמחה שאת מבקרת אותט בשיריי 

כי תגובותייך חיוך ענק

זוהי דרכנו,

ובאמת, אם אפשר היה לשוב לאחור

להתחיל הכל מחדש - האם באמת היו אנשים בוחרים לעשות זאת?

עם כל הטעוית הכאב והאבדנים בדרך, האם היו מוותרים גם על רגעי האושר?

ולגבי הביקור בשיריך -

זה הרי תענוג צרוף, איך אוותר על דבר שכזה?

המשיכי יקרה שלי לכתוב

ואני מבטיחה לנסות ולהמשיך להעלות חיוכים על פניך.

נוגה, מרגש, חד  - אם היית בממד זמן אחר היית פוסעת בדרכים אחרות והיית אחרת. תודה רבה לך נורית היקרה, יום קסום.

כל שנעשה לא ישנה אותנו

אנחנו תמיד אנחנו -

אפשר לפעמים לשנות את מראה החיצוני, אבל לא את הפנימי.

ובכל דרך אחרת שהיינו הולכים,

היינו מגיעים לאותו המקום,

וכנראה היינו נשארים אנחנו..

נהדר נורית יקרה.

אכן אנחנו תמיד נשארים אנחנו,

גם כשרוצים להשתנות, זה לא ממש מצליח לנו.

אפשר לשנות את החיצוניות

אבל לא את האמת הפנימית.

.

הוֹ. 

איזו הפתעה! 

ריגשת אותי מאוד, נוריתי יקירתי. 

ואני חייבת-חייבת להגיב לךְ, נכון? 

אז ככה: 

Antonio Machado הוא מְשׁוֹרֵר. לא פסיכולוג, לא פילוסוף, 

לא איש-מדע אלא קודם-כול מְשׁוֹרֵר. וככזה, הוא יכול  

בכתיבתוֹ להגיע לקיצורֵי דֶּרֶךְ שהמדענים אינם משיגים בלי 

תיאוריוֹת והסברים מתישים (עבורנו).  

והָ-אמת היא כפי שאַתְּ כתבתְּ אותהּ: 

"אַבָל בְּמֵמַד-הַזְּמַן הָאַחֵר / הַדְּרָכִים הַחֲדָשׁוֹת בָּהֶן אֲנִי* הוֹלֶכֶת /

מוֹבִילוֹת אוֹתִי לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם / בּוֹ אֲנִי עוֹמֶדֶת הַיּוֹם / וְנִשְׁאַרְתִּי 

אֲנִי עַצְמִי / בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֵךְ בָּה הָלַכְתִּי / וְהִיא שֶׁלִּי. " 

(*לוּ בָּחַרְתְּ בִּבְחִירוֹת אֲחֵרוֹת, לֹא הָיִית אַתְּ.) 

אין כאן פָטָלִיזְם: אֶת הבחירוֹת אנחנו עושים כשהכול פתוח. 

יֵשׁוּתֵנוּּ, עַצְמִיּוּתֵנוּ, הִיא שקובעת: 

"זֶה מתאים לִי" לעומת "זֶה לֹא מתאים לִי" - במילים קטנות.  

אני יודעת שאנחנו, בני האדם, אוהבים לשחק ב-אִלּוּ: 

"אילו עשיתי ככה, ... " ; "אילו ידעתי ש-... " ; ועוד כל מינֵי 

השערות. לפי הניסיון האנושי,  מסתבר שכל ה-"אילו-ים" האלה

מופיעים בדיעבד, אחרי המעשה. כך ש-

(תראי לכמה המונֵי מילים אני זקוקה כדי להסביר מה ש-

Antonio Machado  כתב במשפט קטנצ'יק, אַתְּ כתבתְּ בבית

אחד, ואני, בעצם, הרביתי מילים ולא ממש הסברתי...)

נוריתי יקירתי, 

תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ על שירךְ ועל ההקדשה לי!

אוהבת אותךְ המון-המון, 

חיבוק גדול ושלוש נשיקות, 

רבקה שלךְ

---

אמרת שאת צריכה להגיב,

אבל איזו תגובה קיבלתי - מדהימה.

מודה שאינני מכירה את שירתו של אנטוניו מצ'אדו,

אבל אני יודעת שהוא היה אחד ממשוררי ספרד החשובים,

אז

שהשיר שלי הזכיר לך את דרך כתיבתו, את האמת שעליה כתב, זה וואו.

וכן, זו הדרך שהליכתי יצרה.

אז שוב תודה רבקתי היקרה שלי

תודה על הקריאה שלך

שהיא כל כך מיוחדת ונכונה עבורי.

ותודה על החיבוק והנשיקות

ואי אפשר לקבל בלי להחזיר

אז חיבוק ענק שלוח אליך וכמובן גם שלוש נשיקות

והמון אהבה

נורית שלך.

.

הוֹ. 

אני שמחה! 

ועכשיו אני נושמת לרווחה ... 

<חיוך של הקלה>  

שולחת לך עכשיו אֶת השלוש-נשיקות שלנו, 

חיבוק גדול, 

ואהבה רבה-רבה-רבה, נוריתי יקירתי. 

רבקה שלךְ.

---