מנסה להתעשת

בכל בוקר מתעורר בהלך רוח אחר. האם הוא אכן לא יציב, או שזה הדבר הטבעי ביותר. כמו הטבע המשתנה חליפות. 

קָשֶׁה לוֹ לָעֵץ

הַנָּטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ

וְנֶאֱלַץ לְהַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ

שֶׁמִּנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ

מִשָּׁנָה אֶת מְקוֹמָהּ

כָּל הַזְּמַן

קָשֶׁה לוֹ לְעֵץ

לְהַגִּיד לְעָלִים וְלָעֲנָפִים

לִשְׁלֹחַ מַבָּטִים

אֶל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁאֵינָם בְּמָקוֹם אֶחָד מְאִירִים.

יפה שוררת צביקה היקר בהביאך את הדילמה של העץ שזקוק לאור השמש בכל זמן ובכל זוית.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

יפה שירך עם מסר נהדר לאדם- שיש להסתגל לחיים.

שבת שלום ומבורך.

.

השיר הזכיר לי אֶת החמניוֹת, שפונוֹת כל הזמן לשמש,

מתעוותוֹת, 

עד ש"הולכוֹת לישון" כשהשמש שוקעת ונראות נבולוֹת. 

הרהור/הגיג קשה העליתָ. והמסקנה קשה לא-פחות. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה היקר. 

רבקה

---

לכן זנים חדשים צצים 

מנסים להתאים עצמם למצב 

שבת טובה

בעל הבית בעליל לא יציב

אלה הם החיים כלל לא יציבים

ועל האדם להתגמש

להתאים עצמו לשינוי.

אהבתי את רעיון הכתיבה.

שבת טובה צבי ולגליה.

אני הרגשתי במילות השיר חוסר יציבות, לא חייב מיקום,  יותר הלב מהיקרים לדובר בשיר.

עץ, ענפים, ליבלוב, פריחה, פירות.

תודה לך

שבוע טוב ומבורך