אבן

הלב עדיין נרגש כשהוא מדבר, אך התשוקה דעכה משהו. כמו ביקש הלב להגן על עצמו מפני אכזבה נוספת. אלו הם קמטי הגיל, הניסיון, ההתמודדויות מן העבר. 

גלי על תגובתך ופרשנותך לשיר שכתבתי.

כשנגמר הלב כואב, לפתע השמיים קודרים , ודבר לא נותר מכל האהבה שהייתה, עכשיו את מרגישה שנגמר.

שיר עוצמתי כתבת  רבקה יקרה. אני מאמין שכשמשהו נגמר מתחיל משהוא חדש.

את השיר "נגמר" שכתבתי ב-1970  עם סיום שירותי הצבאי בסדיר אני מקדיש לך.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

נִגְמַר/ ש. כהן

נִגְמַר, וּכְמוֹ יוֹרֵד מָסָךְ,

עַל הַיָּפֶה בַּהַצָּגוֹת.

פּוֹעֵל הַנִּיקָּיוֹן ,

טִאֲטֵא  אֶת הַקְּרָשִׁים הַמְּיֻתָּמִים...

הַתַּפְאוּרָה חָזְרָה לַמַּחְסָנִים,

וְהָאוּלָם...

שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל כִּסְּאוֹת,

גַּלְמוּדִים, מַחְרִישִׁים.

נוֹתַרְתִּי רַק אֲנִי ,

מְמָאֵן לְהִתְנַתֵּק,

הַאֵין זֶה חֲלוֹם?

הַחֶזְיוֹנוֹת צָפִים,

עוֹלִים מִתּוֹךְ הַהַצָּגָה,

כּוֹבְשִׁים אֶת 

מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם הַחֲסֵרוֹת.

שֶׁקֶט, עוֹד רֶגַע קָט,

אֲנִי קָם וְהוֹלֵךְ,

נִגְמַר...

שמואל היקר.

כמו תמיד אתה מצליח לחמם את ליבי במילותיך העדינות והאינטליגנטיות. מעניין שסיימנו את השיר באותה מילה והתוכן גם הוא מזכיר זה את זה.

תודה לך על מי שאתה בשבילי בתקופה זו שאני רוצה שתהיה כבר מאחורי. 18 שנה זה נמשך

על האמפתיה