שולח לךְ

מדי פעם אתה שולח לה מזכר שאתה חי וקיים, שהיא לא תשכח אותך, אתה יודע שדווקא קשרים חזקים עלולים להתרופף ואבני חן נשחקות ברבות מן הימים בסביבת רגשות ונשים. תודה רבה לך צבי היקר.

שׁוֹלֵחַ לָהּ תִּזְכֹּרֶת

לַמְרוֹת הַקֶּשֶׁר הָרוֹפֵף

אֶצְלְךָ זֶה כְּבָר מָסֹרֶת

מִבְּלִי לִרְצוֹת לְהִתְכּוֹפֵף

אַךְ הַקֶּשֶׁר עוֹד יָכוֹל לְהִקָּרַע

וְלֹא יַעַזְרוּ אַבְנֵי הַחֵן

גַּם אִם תִּתְחַנְחֵן.

יפה מאד צביקה היקר על השיר המחדד מה קורה לקשרים רופפים בין גבר לאישה .

שבוע טוב ושנשמע רק בשורות טובות

שמוליק

אתה יודע זאת. יודע גם כן שקשרים ישנים מתרופפים. ובכל זאת, מבקש לשמר אותם ולשלוח מזכר מעת לעת. אלו הם החיים. יש קשרים חולפים ויפה שאתה משמר ולו במעט. 

מוכרת זו התחושה תודה 

הזמן עושה את שלו 

לשמר זה תמיד יפה 

להזכיר - מעלה חיוך 

והבית האחרון יקירי  נפלא

.

אִם (אִם!) הבנתי נכון, המזכר נשלח לאישתךָ שאיננה עוד. 

הבית השלישי משמעותי מאוד: 

קשרים ישנים מצד אחד מתרופפים, 

ומצד שני, עלולים להיקרע כשהם מהודקים מדיי.  

לוליינוּת לא-פשוטה, לשַׁמר בלי להדק מדיי. לתת מקום 

לאוויר. לשינויים. 

הבית הרביעי והאחרון כואב אֶת המציאוּת של הדּוֹבֵר, 

אֶת שחיקת הרגשוֹת ההם, על אף מאמציו לשַׁמר הכול 

כאילו לא קרה דבר. 

נוגע. רגיש-רגיש. ומאופק מאוד. ברמזים בלבד. 

הערה נדרשת:

אִם הבנתי לא-נכון, אנא סליחתךָ, צביקה יקר.

תודה רבה-רבה-רבה לךָ על שירךָ! 

<לב>

רבקה

---

אתה שולח סימן חיים

מתעניין בבני המשפחה - ילדים נכדים

מה איתם.

אתה גם יודע כי -

קשרים ישנים מתרופפים

החבל נחלש ויכול להקרע

אם מהדקים אותו יותר מדי,

אז צריך להזהר.

ולגבי אבני החן - אכן הן נשחקות

אם כך מה שנשאר זה

יהלומים, ידידיה של כל אשה.