דבש נרדה מאהבהבי הארץ

מָה יָפִים הָיוּ 
הַלֵּילוֹת בִּכְנַעַן
מָה נָאוָה הָיְתָה
אֶרֶץ מְכוֹרָה
שֶׁעַכְשָׁו שְׁבוּיָהּ
וּמוּל הָרֵי גּוֹלָן
וּבְאֶרֶץ הַמִּדְבָּר
בֵּין הַיָּם 
לְבֵין כִּנֶּרֶת
שֶׁזּוֹכֶרֶת
אֶת "אוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי"
הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹלִים
וְזוֹעֲקִים 
עַל אֵלֶּה הַיָּמִים

אחד השירים הטובים שלך אודי היקר בניחוחות של ארץ ישראל הטובה שהיום נשכחת.

אני כותב לך שיר תגובה מתוך הכנס הלדינו בים המלח וכאן מסביבי ישובים טובי בניה של הארץ שנשדדת  לה  אל מול עינינו.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק 

ריגשת אותי מאד מאד שמוליק היקר. 

אני עדין בדרך וכשאחזור הביתה אגיב על יצירותיך

איזה שיר נוגע ומופלא. ניכר כאבך הגדול לנוכח המצב כאן בארץ, כשאתה נאחז באהבה כמביאה מזור לנפשך. 

כי שירך הוא דמעה בקצה עין הקורא.. נהדר! 

.

הפעם שילבתָּ יפה בין הארץ/המדינה לבין האישה האהובה. 

(לא זוכרת אֶת שמוֹת שני השירים ההם, ששמואל וגם אני

הערנו לךָ על החסר.) 

השיר דיבר אליי מאוד. 

הכאב דיבר אליי מאוד. 

תודה רבה-רבה, אודי.

<לב>

רבקה

---

שילוב מאלף של אהבה

הארץ ובנה

גבר ואישה

מי ייתן ותוסר זו המועקה