בעקבות פדריקו גארסיה לורקה / 5 / 2 / בעקבות אמיר גלבע / מבוא / -

והיא הייתה בהתחלה, נדמתה היא לערי בירה אירופאיות,

אך עונייה לא התאים לאווירת עיר בירה,

אל המשוררים נותרו בה גם בלי פדריקו. 

השיר לאמיר גלבוע מדהים.. 

מתוך כבוד להשיל נעליים כדי להיכנס לאדמת כתביו..

איזה תיאור מופלא.. 

הכבוד שאת רוחשת לכתיבתו 

וְיָדַעְתִּי: עִקְבוֹתֶיךָ גְּדוֹלוֹת לִכְתִיבָתִי

נפלא רבקה יקרה 

<לב> יקי יקירי, <לב> תודה  ע-נ-ק-י-ת  לךָ! <לב>

זקוקים למשורר שיתוב עליה

ואז יגלה...

<לב> גדי יקר, <לב> כרגע העליתי שיר שהקדשתי לךָ, בעקבות שירךָ "משמעוּת" . תודה! <לב>

השראה מביא לך אמיר גלבוע, והערכתך אליו אינה יודעת גבולות. אך את זו את, והעריכי את כתיבתך כמות שהיא.

ותל אביב... אכן, מטרופולין שיש בו הכל מכל וכל. ובהחלט גם אנשים בשוליים, עוד יקום הסופר שיכתוב עליהם. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> לֹא לְכָךְ התכוונתי ... <לב>

לפחות השיל נעלי איתך עקבות כתביו נוסחים בך התרגשות של מילים 

חלב של אם 

כה עמוקה כתיבה משוררית שכזו

יום נפלא 

קטונטי ...

<לב> אלה לי אהובה, <לב> תודה ענקית להתייחסותךְ! <לב> לא ממני קטונתְּ אלא מאמיר גלבע ומפדריקו גארסיה לורקה. <לב>

1.

תל אביב תל אביב תל אביב
ים כחול עיר בחול תל אביב
תל אביב את הכל תל אביב
רק אחת כמוך אני יודע.. (אריס סאן)

עִיר מְיֻחֶדֶת

אֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם

שִׁירִים צָרִיךְ לָשִׁיר לָהּ

גַּם עַל מָה 

שֶׁקּוֹרֶה אֶצְלָהּ

בַּחֲצַר הָאֲחוֹרִית.

2.

גלבוע זכה בפרס ישראל לשירה בשנת 1982 בזכות "שירתו האישית, המקורית, המאחדת סגנון אישי מובהק עם לשון התרבות של העם" ועל ש"פילס דרכים באמנות הפיוט". (ויקיפדיה)

שִׁירָתוֹ שֶׁל אָמִיר

מְעוֹרֶרֶת אֶצְלֵךְ הַשְׁרָאָה

וְאַתְּ מְשׁוֹרֶרֶת 

כּוֹתֶבֶת שִׁירָה.

תודה רבקה יקרה על שני  השירים בעקבות. שניהם מעוררי מחשבה על המציאות בה אנו חיים .

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב> שמואל יקר, יקר, <לב> תודה רבה-גדולה-גדולה!! <לב>

<לב> אביה אהובה, <לב> תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ! <לב>

ועקבותייך גדולים כרגישותך ולבך

<לב> יצחק יקר, <לב> תודה גדולה-רבה-ענקית ליחסךָ! <לב> והרי אַתָּה אוהב כמוני אֶת אמיר גלבע. <לב>

מה שלא נגיד יש בה ייחוד. 

השיר השני מעלף 

איזה מילים 

לעילא ולעילא 

אהובה שאת

<לב> אורנה אהובה, <לב> תודה רבה-רבה!! <לב>

תל אביב, עיר ואם בישראל

עיר ואם בעולם כמו אותן ערים גדולות וזוהרות

אבל

גם לה יש שכונות אפלות, שם מתאספים קבצניה

דרי רחוב מסתתרים ברחובותיה, אין בה גשרים שיחיו מתחתם.

ואת מחפשת את ויקטור הוגו או את צ'רלס דיקנס שיכתבו על תל אביב של מטה.

אהבתי מאד את התיאור הזה של תל אביב, של עיר ילדותי.

תודה רבקתי.

את משילה נעליך כדי לצעוד בין שיריו של אמיר גלבוע

ומשום מה, לא נותנים לו את המקום שהוא ראוי לו בשירה

ריגש אותי הקשר הזה שלך אל שירתו של אמיר גלבוע.

והוא הרי כתב על כך ש

פתאום קם אדם בבוקר 

ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת...

והוא גם כתב את

אחי חזר מן השדה

בבגד אפור

ואני חששתי פן חלומי יתבדה

והתחלתי מיד את פצעיו לספור

ואחי שותק...

.

אבות ישורון ואמיר גלבוע הם שני ענקים שקשה להתמודד 

איתם. 

לאבות ישורון הייתה בִּתו, הלית ישורון, ואיכשהו זה עזר לו. 

אמיר גלבוע  - עסקו יותר בסיווג השירה שלו מאשר בשירה

עצמה. אבל: 

שירתו חדרה. אני רואה איך השפיעה על אחרים. ועד הדור 

הזה, מבעד שירתם של אלה שאולי לא יודעים שאמיר 

גלבוע הוא הכלי המקורי. משהו דומה למה שקורה עִם 

השפעת  שירתו של ואלט ויטמן, עד היום. 

(אגב: אמיר גלבוע הושפע מברטולד ברכט.) 

ובימים טרופים-טרופים אלה, אולי יחזירוּ אֶת אמיר גלבוע 

לסדר-היום בזכוּת שירתו המיסטית... לא רק בזכוּת השיר 

שאַתְּ הזכרתְּ.

אני חושבת על כך ומתחלחלת. 

עד כאן, נוריתי יקירתי. 

מאחלת לךְ הכנוֹת חייכניוֹת לקראת פסח, כוחות, בריאוּת

(בריאוּת!), 

ושולחת לךְ אהבה רבה-רבה לךְ, עִם חיבוק ונשיקות. 

שלךְ, 

רבקה

---