מזיזה את השדים

כשקוראת את כתיבתך 

מרגישה שפותחת את לי עולם עשיר 

של חשיבה אחרת 

אכן צריך לעיתים להזיז את השדים 

יום נפלא 

מחול השדים, הריקוד עצמו, לעומת השדים המתרוצצים במוחינו ובראשינו,

ומסתבר... כמו שכתבת בחוכמה רבה רחל יקרה

ואיך יבוא הקדוש לשכון בתוכי

כשאני מתפתה

להלחם בהם

הרי

הם לא קיימים בכלל

אבק ברוח

פרי דמיוני

כְּשֶׁהַשֵּׁדִים בְּעֶצֶם

לֹא קַיָּמִים

וּבַדִּמְיוֹן הֵם  נִמְצָאִים

וְשָׁם הֵם חוֹגְגִים

לְאֵיכוּת חַיִּים 

הֵם מַפְרִיעִים

כִּי הֵם מַפְחִידִים

אֶת הַקְּדוֹשִׁים

שֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם שׁוֹכְנִים

וְאָז לַמִּלְחָמָה

נֶגֶד הַשֵּׁדִים יוֹצְאִים,

וְרִקּוּד נִפְלָא יוֹצְרִים.

שיר מקסים כתבת רחל היקרה , אני בטוח שתהפכי את סיפור האגדה הזה לריקוד מלחמתי סוחף.

סופ"ש נעים

שמוליק

את האלכימאית של חייך, יודעת היטב להסיט מחשבות רעות. לגרש את השדים כך שלא ימצאו דרכם שוב אליך. 

.

וואו. 

אַתְּ מיוחדת, במאבק הזה לשפיוּת בזמן-יצירה. 

שיר מהמם. 

והצילום מוסיף אֶת המראה המדויק של המאבק. 

חגיגה אמיתית (לי, כשאני קוראת). 

כל הכבוד לךְ!!!

תודה רבה-רבה-רבה, רחל אהובה. 

<לב>

רבקה

---

גם אני כשהם צצים 

מראשי 

מדליקה שירים שאוהבת 

ורוקדת עם עצמי 

בכל אופן הם נבהלים קצת 

שבת טובה אהובה